רצון האל | רק מי שמכיר את אלוהים ואת עבודתו יכול לְרַצות את אלוהים

כנסיית האל הכול יכול | רק מי שמכיר את אלוהים ואת עבודתו יכול לְרַצות את אלוהים

יש שני חלקים לעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. בפעם הראשונה שהוא התגלם כבשר ודם, בני האדם לא האמינו בו ולא הכירו אותו ומסמרו את ישוע לצלב. גם בפעם השנייה, בני האדם לא האמינו בו, ועל אחת כמה וכמה לא הכירו אותו, ושוב מסמרו את ישוע לצלב. האין האדם אויבו של אלוהים? אם האדם לא מכיר את אלוהים, כיצד יוכל האדם להיות מקורב לאלוהים? וכיצד הוא יוכל להיות כשיר להעיד על אלוהים? אהבת האל, עבודת האל, כיבוד האל – האם כל אלה אינם שקר וכזב? אם תקדישו את חייכם לדברים בלתי מציאותיים ולא מעשיים אלה, האם אין פירושו של דבר שאתם עמלים לשווא? כיצד תוכלו להיות מקורבים לאל כאשר אינכם יודע אפילו מיהו אלוהים? האין עיסוק כזה מעורפל ומופשט? האין זו תרמית? כיצד יכול אדם להיות מקורב לאל? מהי החשיבות בפועל של קרבה לאלוהים? האם ניתן להיות מקורב לרוח האל? האם ניתן לראות עד כמה דגול ונשגב הוא אלוהים? קרבה לאל הבלתי-נראה והלא מוחשי – האין זה עיסוק מעורפל ומופשט? מהי המשמעות המעשית של עיסוק כזה? האין מדובר אך ורק בשקר ותרמית? עיסוקכם הוא להפוך למקורביו של אלוהים, אולם בפועל אתם בני טיפוחיו של השטן, מפני שאתם לא מכירים את אלוהים ואתם עוסקים ב"אדון הכל" שאינו קיים. הוא בלתי נראה, בלתי נתפס, ואינו אלא יציר דמיונכם. באופן כללי, "אל" כזה הוא השטן, ובאופן מעשי, הוא אתם עצמכם. אתם רוצים להיות מקורבים לעצמכם ועם זאת, אתם עדיין אומרים שרצונכם הוא להיות מקורבים לאלוהים – האין זה חילול קודש? מה הערך של עיסוק כזה? אם רוח האל אינה מתגלמת כבשר ודם, הרי שמהות האל אינה אלא רוח חיים בלתי נראית ובלתי מוחשית, נטולת צורה ומעורפלת, מהסוג שאינו גשמי, שאינו נגיש ואינו מובן לאדם. כיצד יוכל האדם להיות קרוב לרוח כזו, נטולת גוף, מופלאה ובלתי נתפסת ? האין זו בדיחה? נימוקים מגוחכים כאלה אינם תקפים ואינם מעשיים. האדם הנברא שונה שוני מהותי מרוח האל, ולכן כיצד יוכלו שני אלה להיות מקורבים זה לזה? אלמלא התגשמה רוח האל כבשר ודם, ואלמלא התגלם האל כבשר ודם והשפיל עצמו כשהפך לברוא, הרי שהאדם הנברא לא היה כשיר ולא היה מסוגל להפוך למקורב אליו. למעט אותם מאמינים מקודשים אשר מתמזל מזלם להפוך למקורבי האל לאחר שנשמותיהם מגיעות לשמיים, רוב בני האדם לא יכולים להפוך למקורבים לרוח האל. אם האדם רוצה להפוך למקורבו של אלוהים שבשמיים בסיוע האל המתגלם כבשר ודם, האין הוא ישות לא אנושית, מטופשת להחריד? עיסוקו של האדם הוא רק בשאיפה ל"נאמנות" לאל בלתי נראה, והוא אינו מקדיש כל מחשבה לאל שניתן לראות, שכן קל כל כך להיות נאמן לאל בלתי נראה – האדם יכול לעשות כראות עיניו. אולם השאיפה לאל הגלוי לעין אינה כה פשוטה. האדם המחפש אל מעורפל אינו יכול בשום אופן לזכות באל, שכן כל הדברים המעורפלים והמופשטים הם פרי דמיונו של האדם והוא לא יכול להשיג אותם. אילו האל המהלך בקרבכם היה אל נשגב ומרומם, שהיה בלתי נגיש, כיצד הייתם מנסים לרצות את רצונו? וכיצד הייתם מכירים ומבינים אותו? אילו הוא היה רק עושה את עבודתו ולא מקיים כל מגע שגרתי עם האדם, או שלא היה בו כל שמץ של אנושיות רגילה, והיה בלתי נגיש לחלוטין לבני תמותה, הרי שאז, גם אם היה עובד רבות למענכם אך לא היה לכם כל מגע עמו ולא יכולתם לראות אותו, כיצד הייתם יכולים להכיר אותו? אלמלא ההתגלמות כבשר ודם הניחנים באנושיות רגילה, לא הייתה לאדם שום דרך להכיר את אלוהים. רק בזכות התגלמות האל כבשר ודם, האדם כשיר להיות מקורבו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם הופך למקורבו של האל מכיוון שהוא בא במגע עמו, מכיוון שהאדם שוהה במחיצתו ומארח לו חברה, וכך מכיר אותו בהדרגה. אלמלא כן, האם היה האדם עוסק בשאיפה הזו לשווא? במילים אחרות, עבודת האל אינה הדבר היחיד שמאפשר לאדם להיות מקורב לאל – גם העובדה שהתגלמות האל כבשר ודם היא מציאותית ורגילה תורמת לכך. רק בזכות התגלמות האל כבשר ודם יש לאדם הזדמנות למלא את חובתו ולעבוד את אלוהים האמיתי. האין זו האמת האמיתית והמעשית ביותר? כעת, האם אתם עדיין רוצים להפוך למקורבי אלוהים שבשמיים? רק כשאלוהים משפיל את עצמו במידה מסוימת, דהיינו רק כשהוא מתגלם כבשר ודם, יכול האדם להפוך למקורבו ולאיש סודו. מהות האל היא הרוח: כיצד האדם כשיר להיות מקורב לרוח הזו, שהיא כה מרוממת וכה בלתי נתפסת? רק כשרוח האל יורדת מגדולתה ומתגלמת כבשר ודם, והופכת לברייה שזהה כלפי חוץ לבן אדם, יכול האדם להבין את רצון האל וליפול בנחלתו. אלוהים מדבר ועובד בהתגלמותו כבשר ודם, חולק את השמחות, את רגעי הצער ואת המצוקות של האדם, חי באותו עולם שבו חי האדם, מגן על האדם ומנחה אותו, ובד בבד מטהר את האדם ומאפשר לו לזכות בישועתו ובברכתו. משזכה בדברים אלה, האדם מבין באמת ובתמים את רצון האל ורק אז הוא יכול להפוך למקורבו של אלוהים. זו האפשרות המעשית היחידה. אילו אלוהים היה בלתי נראה והאדם לא יכול היה לתפוס אותו, כיצד היה האדם יכול להפוך למקורב לו? האין זו דוקטרינה ריקה מתוכן?

דבר אלוהים | רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים

כנסיית האל הכול יכול | רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים

האל הכול יכול אומר, "אני קורא אל ביתי את כל אלה שיועדו מראש להאזין לדבריי, ואז אני מציב לפני כס מלכותי את כל אלה שמצייתים וכמהים לדבריי. אלה שבוגדים בדבריי, אלה שאינם מצייתים ונשמעים לי, ואלה שמתנגדים לי בריש גלי יושלכו כולם הצדה להמתין לעונשם הסופי. כל בני האדם חיים חיי שחיתות תחת ידו של השטן, כך שאין רבים בחסידיי שבאמת כמהים לאמת. כלומר רובם אינם עובדים אותי בלב שלם ובאמת, אלא מנסים לזכות באמוני באמצעות שחיתות, מרד ואמצעי הונאה. זו הסיבה שאני אומר, "רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים." כל הקרואים מושחתים עמוקות וחיים באותו עידן, אך הנבחרים הם היחידים אשר מאמינים באמת ומכירים באמת ואשר נוהגים על פי האמת. בני אדם אלה אינם אלא חלק קטן מאוד מן השלם, ומבני האדם האלה אקבל יותר כבוד."

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

קול של אלוהים | האדם יכול לזכות בישועה רק תחת ניהולו של אלוהים

כנסיית האל הכול יכול | האדם יכול לזכות בישועה רק תחת ניהולו של אלוהים

כולם מרגישים שניהולו של אלוהים מוזר, מאחר שבני אדם חושבים שניהולו של אלוהים לא קשור באדם בשום אופן. הם חושבים שהניהול הזה הוא עבודתו של אלוהים לבדו, שהוא עניינו הפרטי של אלוהים, ועל כן האנושות מגלה אדישות כלפי ניהולו של אלוהים. כך הפכה ישועת האנושות למעורפלת ובלתי ברורה, וכעת היא אינה אלא רטוריקה ריקה מתוכן. על אף שהאדם הולך בעקבות אלוהים כדי לזכות בישועה ולהיווכח ביעד הנפלא, האדם לא מודאג כלל מהאופן שבו אלוהים מבצע את עבודתו. לאדם לא אכפת מה אלוהים מתכנן לעשות ומהו התפקיד שעליו למלא בתוכנית הזו כדי לזכות בישועה. כמה שהדבר טרגי! ישועת האדם היא חלק בלתי נפרד מניהולו של אלוהים ועל אחת כמה וכמה שלא ניתן להפריד בינה לבין תוכניתו של אלוהים. עם זאת, האדם לא מייחס כל חשיבות לניהולו של אלוהים ולכן הוא מתרחק מאלוהים יותר ויותר. כתוצאה מכך, הולך וגדל מספר בני האדם שהופכים לחסידים של אלוהים שאינם יודעים דברים הקשורים הדוקות לישועתו של האדם, כגון מהי הבריאה, מהי האמונה באלוהים, כיצד יש לעבוד את אלוהים וכן הלאה. אם כן, בשלב הזה, עלינו לנהל שיחה על ניהולו של אלוהים כדי שכל חסיד ידע בבירור את חשיבות ההליכה בעקבות אלוהים והאמונה בו. הם גם יוכלו לבחור באופן מדויק יותר את הנתיב שבו עליהם לצעוד במקום ללכת בעקבות אלוהים אך ורק כדי לזכות בברכות, או להימנע מאסון או להצליח.

רצון האל |התוצאה הסופית שאלוהים מכוון להשיג בעבודתו

כנסיית האל הכול יכול | התוצאה הסופית שאלוהים מכוון להשיג בעבודתו

I
בכה הרבה מעבודת האל,
כל אדם עם ניסיון אמת חש כלפיו יראת כבוד,
הנשגבת מהערצה.
שיפוטו וייסוריו
מגלים את טבעו לאנשים,
ולבם ירא מפניו.
עלינו לציית ולירוא פני האל,
כי טבעו והווייתו שונים מאלו של הנבראים,
נשגבים הם מהנבראים.‎
רק לאל שמורים, יראה וכניעה.

דבר אלוהים | חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ושיפוט

  כנסיית האל הכול יכול | דבר אלוהים | חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ושיפוט

כשפטרוס יוסר על ידי אלוהים, הוא התפלל: "אלי, סורר הוא גופי, ואתה מייסר אותי ושופט אותי. הייסורים והשיפוט שלך מסבים לי שמחה, ואפילו אם אינך רוצה בי, בשיפוטך אני רואה את טבעך הקדוש והצודק. כשאתה שופט אותי כדי שאחרים יראו בשיפוטך את טבעך הצודק, אני חש סיפוק. אם הדבר יכול לחשוף את טבעך ולאפשר לכל הבריות לחזות בטבעך הצודק, ואם זה יכול לזכך את אהבתי אליך כך שאוכל לזכות בתדמית של אדם צדיק, אזי טוב הוא שיפוטך, שכן כזה הוא רצונך הרחום. אני יודע שעדיין קיימת בי מרדנות רבה, ושאני עדיין לא ראוי להתייצב בפניך. רצוני הוא שתשפוט אותי עוד יותר, בין אם על ידי סביבה עוינת או על ידי תלאות קשות – אין זה משנה כיצד תשפוט אותי, יהיה לזה ערך רב עבורי. אהבתך כה עמוקה, ואני מוכן למסור עצמי לרחמיך ללא שום תלונות." זה הידע שזכה בו פטרוס לאחר שחווה את עבודתו של אלוהים, וזו גם עדות לאהבתו כלפי אלוהים. כיום, אתם כבר נכבשתם, אבל כיצד התבטא בכם כיבוש זה? יש שאומרים, "כיבושי הוא החסד העילאי והתרוממות הרוח העילאית שמעניק אלוהים. רק עכשיו מבין אני שחיי האדם ריקניים וחסרי חשיבות. החיים הם חסרי תכלית, אני מעדיף למות. על אף שהאדם מעביר את חייו בהתרוצצויות, בהולדת ילדים ובגידולם דור אחר דור, בסופו של דבר הוא נותר בלי כלום. היום, רק לאחר שנכבשתי בידי אלוהים, נוכחתי שאין ערך בחיים כאלה – אלו באמת חיים חסרי משמעות. אני יכול פשוט למות ולגמור עם העניין!" האם אנשים כאלה שנכבשו יכולים להתקבל לנחלתו של אלוהים? האם הם יכולים להוות דוגמה מייצגת או מודל לחיקוי? אנשים כאלה הם דוגמה לפסיביות, אין להם שום שאיפות, והם אינם שואפים להשתפר! על אף שהם נחשבים לאנשים שנכבשו, לא ניתן להביא אנשים פסיביים כאלה לידי שלמות. לקראת סוף חייו, לאחר שהוא הובא לידי שלמות, פטרוס אמר: "אלי! אם הייתי יכול לחיות עוד מספר שנים, הייתי רוצה להעמיק ולזכך את אהבתי אליך עוד יותר." ממש לפני שעמדו לצלוב אותו, פטרוס התפלל בלבו, "אלי! זמנך הגיע, הזמן שהועדת לי הגיע. אני חייב להיצלב עבורך, אני חייב לשאת בעדות הזו עבורך, וכולי תקווה שאהבתי יכולה לספק את דרישותיך ולהזדכך עוד יותר. היום, עצם העובדה שאני יכול למות למענך ולהיצלב למענך, מנחמת ומרגיעה אותי, שכן אין דבר יותר משביע רצון עבורי מאשר להיצלב למענך ולספק את רצונותיך ומאשר האפשרות להעניק לך את עצמי ולהקריב את חיי למענך. אלי! אתה כה חביב! אילו היית מתיר לי להמשיך לחיות, הייתי מוכן לאהוב אותך אפילו עוד יותר. כל עוד אני חי, אוהב אותך. הייתי רוצה לאהוב אותך יותר לעומק. אתה שופט אותי, מייסר אותי ומנסה אותי משום שאיני אדם צדיק, משום שחטאתי. וטבעך הצודק מתחוור לי עוד יותר. זו ברכה עבורי, משום שאני מסוגל לאהוב אותך יותר לעומק ומשום שאני מוכן לאהוב אותך בצורה זו גם אם אינך אוהב אותי. אני מוכן לחזות בטבעך הצודק, שכן זה מאפשר לי עוד יותר לחיות חיים בעלי משמעות. אני מרגיש שלחיי כעת יש יותר משמעות משום שנצלבתי למענך, ולמות למענך זה דבר משמעותי. למרות זאת, אני עדיין לא מרגיש שבע רצון, שכן אני יודע מעט מאוד אודותיך, אני יודע שאיני מסוגל לספק את רצונותיך בשלמות, וכן שלא השבתי לך מספיק כגמולך. בחיי, לא הייתי יכול להשיב לך את כל-כולי – אני מאוד רחוק מכך. בעודי מביט לאחור על הרגע הזה, אני מרגיש שאני חייב לך רבות, ולרשותי עומד רק הרגע הזה כדי לכפר על כל טעויותיי ועל כל האהבה שלא השבתי לך."

מוסיקה לחיים | האל מתייחס לאדם כאל היקר לו מכל

כנסיית האל הכול יכול | האל מתייחס לאדם כאל היקר לו מכל

I
האל ברא האדם,
בין אם האדם מושחת הוא
או הולך אחריו,
האל נוצר האדם, כיקיר ליבו,
ואפשר לומר, כקרוב יקר.
אין האדם משחק עבורו.
II
הוא הבורא והאדם בריאתו.
נדמה שהדרגה שונה,
אך מעשיו של האל עולים מעל ומעבר ליחסים ביניהם.
האל אוהב אדם, דואג לו ומפגין דאגת אמת.
ללא מנוחה, הוא נותן לאדם,
לא מרגיש שעבודתו עודפת,
ולא צריך תודות על כך.
III
הוא לא חש שלהציל האדם,
לספק צרכיו ולתת לו הכל
זו מחווה גדולה לאדם.
זו רק הדרך שלו,
מהותו, מה שיש לו ומה שהוא,
מספק לאדם ונותן לו בסתר.
כל שיקבל ממנו האדם,
לא ידרוש האל תודה,
זה קבוע במהותו.
זהו טבעו של האל.

מתוך ״המשך של הדבר מופיע בבשר״

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

קול אלוהים | האם עבודתו של אלוהים פשוטה כפי שהאדם חושב?

כנסיית האל הכול יכול | האם עבודתו של אלוהים פשוטה כפי שהאדם חושב?

כבני אדם שמאמינים באלוהים, עליכם להבין שכאשר אתם מקבלים כיום את עבודתו של אלוהים באחרית הימים ואת כל העבודה של תוכניתו של אלוהים עבורכם, אלוהים למעשה מעניק לכם התעלות וישועה. כל עבודתו של אלוהים בתבל כולה התמקדה בקבוצת בני האדם הזו. אלוהים הקדיש לכם את כל מאמציו והקריב את הכול למענכם. הוא השיב לעצמו ונתן לכם את כל העבודה של רוח האל ברחבי תבל. זו הסיבה שאני אומר שאתם בני המזל. יתר על כן, הוא העביר את כבודו אליכם מעם ישראל, עמו הנבחר, כדי להגשים לגמרי את מטרת תוכניתו באמצעות קבוצת בני האדם שאתם שייכים לה. לפיכך, אתם אלה שיקבלו את ירושתו של אלוהים, ויתרה מזאת, אתם תהיו יורשי כבודו של אלוהים. אולי אתם זוכרים את המילים האלה: "כי סבלנו הקל, שהוא רק לרגע, יביא לנו כבוד עולמים גדול במאוד מאוד." בעבר, כולכם שמעתם את האמרה הזאת, אך איש מביניכם לא הבין את משמעותן האמיתית של המילים. כיום, אתם יודעים היטב את המשמעות האמיתית שהן טומנות בחובן. המילים האלה הן מה שאלוהים ישיג באחרית הימים. והן יושגו על בני האדם שהתנין הגדול האדום כאש אמלל בארץ שבה הוא שוכן. התנין הגדול האדום כאש רודף את אלוהים והוא אויבו של אלוהים, ולכן בארץ הזו, בני האדם שמאמינים באלוהים חשופים להשפלה ולרדיפה. זו הסיבה שהמילים האלה יהפכו למציאות בקרב קבוצת בני האדם שאתם שייכים לה. היות שהעבודה מתבצעת בארץ שמתנגדת לאלוהים, כל עבודתו נתקלת במחסומים יוצאי דופן, והגשמתה של רבים מדבריו מתעכבת. לפיכך, בני אדם מזוככים בזכות דברי האל. גם זה יסוד של סבל. ביצוע עבודתו של אלוהים בארצו של התנין הגדול והאדום כאש מפרך ביותר, אך דווקא באמצעות הקשיים האלה, אלוהים מבצע שלב בעבודתו שמגשים את חוכמתו ואת מעשיו המופלאים. אלוהים מנצל את ההזדמנות הזאת כדי להשלים את קבוצת בני האדם הזו. עקב הסבל, האיכות וכל הטבע השטני של בני האדם בארץ הטמאה הזו, אלוהים עושה את עבודת הטיהור והכיבוש שלו כדי לזכות בכבוד וכדי לזכות בבני האדם שנושאים עדות על מעשיו. זו המשמעות המלאה של כל הקורבנות שאלוהים הקריב למען קבוצת בני האדם הזו. כלומר אלוהים עושה את עבודת הכיבוש רק באמצעות מתנגדיו. לפיכך, רק כך כוחו האדיר של אלוהים יכול לבוא לידי ביטוי. במילים אחרות, רק תושבי הארץ הטמאה ראויים לרשת את כבודו של אלוהים, ורק זה יוכל להבליט את עוצמתו האדירה של אלוהים. זו הסיבה שאני אומר שכבודו של אלוהים מושג בארץ הטמאה ומתושביה. זה רצונו של אלוהים. הדבר דומה לשלב עבודתו של ישוע. הוא יכול היה לזכות בכבוד רק בקרב הפרושים שרדפו אותו. אלמלא הרדיפה הזו ובגידתו של יהודה איש קריות, ישוע לא היה מושם ללעג ולשמצה, ולבטח לא היה נצלב, ולפיכך הוא לעולם לא יכול היה לזכות בכבוד. בכל מקום שבו אלוהים עובד בכל עידן, ובכל מקום בו הוא עושה את עבודתו בהתגלמותו כבשר ודם, הוא זוכה בכבוד וזוכה בבני האדם שהוא מתכוון לזכות בהם. זו תוכנית העבודה של אלוהים, וזה הניהול שלו.