רעש שבעת הרעמים – הנבואה שבשורת המלכות תתפשט בכל קצוות תבל

אני פורס את עבודתי באומות הגויים. כבודי זוהר בכל קצוות תבל; רצוני מצוי בבני אדם ספורים שכולם מונהגים על ידי ועושים את משימות שאני מטיל. מעתה ואילך, אני נכנס לעידן חדש ומביא את כל בני האדם אל עולם אחר. בשובי ל"ארץ מולדתי", אני מתחיל חלק אחר מהעבודה שבתוכניתי המקורית, כדי שהאדם יצליח להכיר אותי יותר לעומק. אני מביט על התבל כולה ורואה שזה[א] זמן מתאים לעבודתי, ולכן נד אנה ואנה כדי לעשות את עבודתי החדשה באדם. אחרי הכל, זהו עידן חדש, ואני מביא עבודה חדשה, לקחת עוד בני אדם חדשים אל העידן החדש, ולהשליך הצדה עוד אנשים שאותם אסלק.

האדם יכול לזכות בישועה רק תחת ניהולו של אלוהים

כולם מרגישים שניהולו של אלוהים מוזר, מאחר שבני אדם חושבים שניהולו של אלוהים לא קשור באדם בשום אופן. הם חושבים שהניהול הזה הוא עבודתו של אלוהים לבדו, שהוא עניינו הפרטי של אלוהים, ועל כן האנושות מגלה אדישות כלפי ניהולו של אלוהים. כך הפכה ישועת האנושות למעורפלת ובלתי ברורה, וכעת היא אינה אלא רטוריקה ריקה מתוכן. על אף שהאדם הולך בעקבות אלוהים כדי לזכות בישועה ולהיווכח ביעד הנפלא, האדם לא מודאג כלל מהאופן שבו אלוהים מבצע את עבודתו. לאדם לא אכפת מה אלוהים מתכנן לעשות ומהו התפקיד שעליו למלא בתוכנית הזו כדי לזכות בישועה. כמה שהדבר טרגי! ישועת האדם היא חלק בלתי נפרד מניהולו של אלוהים ועל אחת כמה וכמה שלא ניתן להפריד בינה לבין תוכניתו של אלוהים. עם זאת, האדם לא מייחס כל חשיבות לניהולו של אלוהים ולכן הוא מתרחק מאלוהים יותר ויותר. כתוצאה מכך, הולך וגדל מספר בני האדם שהופכים לחסידים של אלוהים שאינם יודעים דברים הקשורים הדוקות לישועתו של האדם, כגון מהי הבריאה, מהי האמונה באלוהים, כיצד יש לעבוד את אלוהים וכן הלאה. אם כן, בשלב הזה, עלינו לנהל שיחה על ניהולו של אלוהים כדי שכל חסיד ידע בבירור את חשיבות ההליכה בעקבות אלוהים והאמונה בו. הם גם יוכלו לבחור באופן מדויק יותר את הנתיב שבו עליהם לצעוד במקום ללכת בעקבות אלוהים אך ורק כדי לזכות בברכות, או להימנע מאסון או להצליח.

התבוננות בהופעתו של אלוהים במשפטו ובייסוריו

בדומה למאות מיליוני חסידים אחרים של אדוננו ישוע המשיח, אנחנו מצייתים לחוקים ולדברות של כתבי הקודש, נהנים מחסדו השופע של אדוננו ישוע המשיח ומתאספים, מתפללים, מהללים ומשרתים בשם אדוננו ישוע המשיח – ואת כל אלה אנחנו עושים תחת עינו הפקוחה והגנתו של אלוהים. לעתים תכופות אנחנו חלשים ולעתים תכופות אנחנו חזקים. אנחנו מאמינים שכל מעשינו עולים בקנה אחד עם משנתו של אלוהים. אם כן, מן הסתם אנחנו גם מאמינים שאנחנו הולכים בדרך ההישמעות לרצונו של האב שבשמיים. אנחנו כמהים לשובו של ישוע אדוננו, לביאתו המכובדת של ישוע אדוננו, לקץ החיים שלנו על פני האדמה, להופעת המלכות, ולכול מה שנחזה בספר ההתגלות: אדוננו מגיע, ומביא אסון, וגומל לצדיקים ומעניש את הרשעים, ומעלה למרומים את כל חסידיו, המברכים על חזרתו, לפגוש את אלוהים. בכל פעם שאנחנו חושבים על זה, אנחנו מתרגשים באופן בלתי נמנע. אנחנו אסירי תודה על כך שנולדנו באחרית הימים, ועל כך שהתמזל מזלנו להיות עדים לביאתו של אדוננו. הרדיפות שסבלנו היו בתמורה ל"כבוד עולם גדול במאוד מאוד"; איזו ברכה אדירה! לעתים קרובות, כל הכמיהה הזאת והחסד שמעניק לנו אדוננו הופכים אותנו לצלולים בתפילתנו, ומאחדים אותנו לעתים קרובות יותר. אולי בשנה הבאה, אולי מחר ואולי אפילו מוקדם יותר, כשהאדם לא יצפה לזה, פתאום יגיע אדוננו ויופיע בקרב קבוצת בני אדם שהמתינו לו בדריכות. כל אחד מאיתנו מתמודד עם רעהו ואיש לא רוצה להישאר מאחור, כדי להיות הקבוצה הראשונה שתחזה בהופעת אדוננו, להפוך לאחד מאלה שיילקחו. נתנו הכל, בכל מחיר, כדי שהיום הזה יגיע. אחדים ויתרו על מקום עבודתם, אחרים עזבו את משפחתם, אחרים התכחשו לנישואיהם, ואחרים תרמו את כל חסכונותיהם. איזו מסירות נטולת אנוכיות! כנות ונאמנות שכאלה הן ודאי גדולות מאלה של קדושים מתקופות העבר! מכיוון שאדוננו מעניק חסד לכל מי שהוא רוצה ומרחם על כל מי שהוא רוצה, אנחנו מאמינים שהמסירות וההשקעה שלנו כבר נגלו לעיניו. ובאותו אופן, גם תפילותינו הכנות כבר הגיעו לאוזניו, ואנחנו בטוחים כי אדוננו יגמול לנו על מסירותנו. יתרה מכך, אלוהים העניק לנו מחסדו עוד לפני שברא את העולם, ואיש לא ייקח מאיתנו את הברכות וההבטחות שאלוהים העניק לנו. כולנו עורכים תוכניות לעתיד ורואים זאת כמובן מאליו שהמסירות וההשקעה שלנו הם קלפי מיקוח או מניות, אשר יבטיחו את הילקחותנו כדי לפגוש את אדוננו. זאת ועוד: ללא כל היסוס, אנחנו מתיישבים על כס המלכות העתידי, מעל כל האומות והעמים, או מושלים כמלכים. לכל אלה אנחנו מתייחסים כדבר מובן מאליו, כדבר צפוי.

אלוהים שולט בגורל האנושות כולה

כבני אנוש וכמשיחיים אדוקים, מאחריותנו ומחובתנו להעלות כקורבן את שכלנו וגופנו למען מילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו, מפני שכל הווייתנו נובעת מאלוהים וקיימת הודות לריבונות האל. אם שכלנו וגופנו לא מכוונים למילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו ולא למען המטרה הצודקת של האנושות, נשמתנו לא תהיה ראויה לאלה שהקריבו את חייהם למען התפקיד שאלוהים הטיל עליהם וקל וחומר שהיא לא תהיה ראויה לאלוהים שהעניק לנו הכל.

הופעתו של אלוהים הביאה לעידן חדש

תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים מגיעה לקצה ושער המלכות נפתח לכל מי שחפץ בהופעתו של אלוהים. אחים ואחיות יקרים, למה אתם מחכים? במה אתם חפצים? האם אתם ממתינים להופעתו של אלוהים? האם אתם מחפשים את עקבותיו של אלוהים? כמה כמהים להופעתו של אלוהים! וכמה קשה למצוא את עקבותיו של אלוהים! בעידן שכזה, בעולם שכזה, מה עלינו לעשות כדי להיות עדים ליום הופעתו של אלוהים? מה עלינו לעשות כדי לצעוד בעקבות אלוהים? שאלות מעין אלו מעסיקות את כל מי שממתין להופעתו של אלוהים. כולכם הרהרתם בהן לא פעם – אך מה היתה התוצאה? איפה אלוהים מופיע? איפה עקבותיו של אלוהים? האם זכיתם בתשובות? תשובתם של רבים תהיה כזו: אלוהים מופיע בין חסידיו ועקבותיו נמצאות בקרבנו – אין פשוט מזה! כל אחד יכול לתת תשובה נוסחתית, אבל האם אתם מבינים מהי הופעתו של אלוהים ומהן עקבותיו של אלוהים?הופעתו של אלוהים מתייחסת לירידתו ארצה באופן אישי כדי לעשות את עבודתו. בזהותו ובטבעו, ובשיטתו הפנימית, הוא יורד אל בני האנוש כדי לבצע את עבודת התחלתו של עידן חדש וסיומו של עידן קודם. הופעה כזו לא נעשית כטקס. היא לא אות, תמונה, נס, או חיזיון גדול, וקל וחומר שהיא לא תהליך דתי כלשהו. זוהי עובדה אמיתית וממשית שניתן לגעת בה ולחזות בה. הופעה כזו לא נעשית למען היצמדות לתהליך או למען משימה קצרת טווח, אלא למען שלב עבודה בתוכנית הניהול שלו. הופעתו של אלוהים תמיד משמעותית ותמיד קשורה לתוכנית הניהול שלו. ההופעה הזו שונה לגמרי מהופעת ההכוונה של אלוהים, הנהגתו של אלוהים, והנאורות שהוא מעניק לאדם. אלוהים מבצע שלב בעבודה גדולה בכל פעם שהוא מתגלה. עבודה זו שונה מן העבודה בכל עידן אחר. זהו דבר שהאדם לא מסוגל לתפוס ושהאדם מעולם לא חווה. זוהי עבודה שפותחת עידן חדש ומסיימת את העידן הישן, וזוהי צורה חדשה ומשופרת של העבודה למען ישועת האנושות. זאת ועוד, זוהי עבודת הבאתה של האנושות לעידן החדש. זוהי חשיבות הופעתו של אלוהים.

רק מי שחווה את עבודתו של אלוהים מאמין באלוהים באמת

למרות שבני אדם רבים מאמינים באלוהים, מעטים מבינים מהי משמעותה של אמונה באלוהים ומה עליהם לעשות כדי להיות כלבבו של אלוהים. זאת משום שעל אף שבני האדם מכירים את המילה "אלוהים" ומכירים צירופים כמו "עבודתו של אלוהים", הם לא מכירים את אלוהים, וקל וחומר שהם לא מכירים את עבודתו. לכן, אין פלא, שכל אלו שאינם מכירים את אלוהים אוחזים באמונה מבולבלת. בני האדם לא מתייחסים ברצינות לאמונה באלוהים משום שהאמונה באלוהים היא דבר זר ומוזר מדי עבורם. כך הם לא עומדים בדרישותיו של אלוהים. במילים אחרות, אם בני האדם לא מכירים את אלוהים ולא מכירים את עבודתו, הם לא ראויים לשימושו של אלוהים, וקל וחומר שהם לא יכולים למלא את רצונו של אלוהים. "אמונה באלוהים" פירושה להאמין שיש אלוהים. זו התפיסה הפשוטה ביותר של אמונה באלוהים. מעבר לכך, האמונה שיש אלוהים אינה זהה לאמונה אמיתית באלוהים.

מזמור דברי אלוהים אלוהים הביא תהילתו למזרח

• I
• אלוהים נתן תהילתו לישראל ואז לקח אותה מהם,
• הביא אותם ואת כל בני האדם למזרח.
• אלוהים הוביל את כולם אל האור
• כדי שיוכלו להתאחד שוב ולהתחבר אל האור,
• ולא עוד יצטרכו לחפש, לחפש את האור.
• אלוהים יאפשר לכל מי שמחפש לשוב ולראות את האור,
• ואת התהילה שהייתה לו בישראל,
• לראות שהוא ירד אל בני האדם על ענן לבן,
• לראות את העננים הלבנים ואת אשכולות הפרי,
• ולראות את יהוה אלוהי ישראל,
•  לראות את אדון היהודים, את המשיח הנכסף,
• ואת הופעתו המלאה אותה רדפו המלכים במרוצת העידנים.