菜單

האל הכול יכול - משיח אחרית הימים הופיע, עובד ומדבר בקרב בני אדם. דְברו שופט, מייסר ומטהר אותנו, מוביל אותנו לדרך הנכונה של חיי אנוש.

‏הצגת רשומות עם תוויות יהוה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יהוה. הצג את כל הרשומות

6/06/2019

שיר קודש 'אלוהים הביא תהילתו למזרח' | הלל את בואו של המשיח אל בני האדם

מבוא
שיר קודש 'אלוהים הביא תהילתו למזרח' | הלל את בואו של המשיח אל בני האדם

I

אלוהים נתן תהילתו לישראל ואז לקח אותה מהם,

הביא אותם ואת כל בני האדם למזרח.

אלוהים הוביל את כולם אל האור

כדי שיוכלו להתאחד שוב ולהתחבר אל האור,

ולא עוד יצטרכו לחפש, לחפש את האור.

אלוהים יאפשר לכל מי שמחפש לשוב ולראות את האור,

ואת התהילה שהייתה לו בישראל,

לראות שהוא ירד אל בני האדם על ענן לבן,

לראות את העננים הלבנים ואת אשכולות הפרי,

ולראות את יהוה אלוהי ישראל,

לראות את אדון היהודים, את המשיח הנכסף,

ואת הופעתו המלאה אותה רדפו המלכים במרוצת העידנים.

4/05/2019

ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו וחובת האדם

עליכם להכיר את חזון עבודתו של אלוהים ולתפוס את הכיוון הכללי של עבודתו. זו היווכחות באופן חיובי. מרגע שתתמחו כראוי באמיתותיו של החזון, תובטח היווכחותכם. בלי קשר לאופן שבו משתנה עבודתו של אלוהים, אתם תישארו איתנים בלבכם ותהיו בטוחים בחזון ותהיה מטרה להיווכחותכם ולעיסוקכם. כך, כל הניסיון והידע שלכם יעמיקו ויזדקקו. מרגע שתבינו את התמונה הגדולה בשלמותה, לא תחוו אובדן בחייכם ולא תרגישו אבודים. אם לא תכירו את שלבי העבודה האלה, תחוו אובדן בכל אחד מהם. אתם לא יכולים לשנות את דרככם תוך ימים ספורים בלבד, ואפילו תוך מספר שבועות לא תוכלו לעלות על המסלול הנכון. זה לא מעכב אתכם? ההיווכחות באופן חיובי והנוהגים האלה כוללים הרבה דברים שיש להתמחות בהם, ועליכם להבין גם מספר סוגיות בנוגע לחזון עבודתו של אלוהים, כגון חשיבותה של עבודת הכיבוש של אלוהים, הנתיב שבו תהפכו למושלמים בעתיד, הדברים שיש להשיג במהלך הניסיונות והתלאות שאתם חווים, משמעות השיפוט והייסורים, עקרונות עבודתה של רוח הקודש ועקרונות השלמות והכיבוש. אלה הן כל האמיתות של החזון. השאר הם שלושת שלבי העבודה – עידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות – וכן העדות העתידית. גם אלה הן אמיתות הנוגעות לחזון, שהן יסודיות מאוד וכן חיוניות מאוד. כיום יש יותר מדי דברים שעליכם להיווכח בהם ולהנהיג אותם, והם מרובדים ומפורטים יותר כעת. עם אתם לא יודעים את האמיתות האלה, הדבר מעיד על כך שעדיין לא נוכחתם. רוב הזמן, ידיעתו של האדם את האמת היא רדודה מדי. האדם לא מסוגל להנהיג אמיתות יסודיות מסוימות ולא יודע איך להתמודד אפילו עם זוטות. הסיבה לכך שהאדם לא מסוגל להנהיג את האמת היא טבעו המרדני, והעובדה שידיעתו בנוגע לעבודה הנוכחית יותר מדי שטחית וחד-צדדית. לכן, לא קל לאדם להפוך למושלם. מרדנותכם רבה מדי ואתם יותר מדי דבקים במי שהייתם בעבר. אתם לא מסוגלים להתייצב לצדה של האמת, ואתם לא מסוגלים להנהיג אפילו את האמת הניכרת ביותר. בני אדם כאלה לא יכולים להינצל והם אלה שעדיין לא נכבשו. אם אין להיווכחותכם לא פרטים ולא מטרות, ייקח לכם זמן רב לצמוח. אם אין בהיווכחותכם אפילו פיסה קטנה של מציאות, עיסוקכם יהיה לשווא. אם אתם לא מודעים למהותה של האמת לא תוכלו להשתנות. צמיחה בחייו של האדם ושינויים בטבעו מושגים באמצעות היווכחות במציאות, ויתרה מזאת, באמצעות היווכחות בחוויות מפורטות. אם היווכחותכם רצופה מספר רב של חוויות מפורטות, ואם יש לכם ידע והיווכחות רבים ואמיתיים, טבעכם ישתנה במהירות. אפילו אם עד כה טרם זכיתם בהבנה עמוקה בפועל, עליכם להבין הבנה עמוקה לפחות את חזון העבודה. אחרת לא תוכלו להיווכח, ולא תוכלו לעשות זאת אם לא תכירו קודם כל את האמת. רק אם רוח הקודש תעניק לכם הבנה עמוקה בחווייתכם תוכלו להבין יותר לעומק את האמת ולהיווכח יותר לעומק. עליכם להכיר את עבודתו של אלוהים.

4/03/2019

כיצד יכול אדם שהגדיר את אלוהים בתפיסותיו לקבל את גילויי אלוהים?

עבודתו של אלוהים ממשיכה להתקדם, ועל אף שמטרת עבודתו נותרת ללא שינוי, האמצעים שבהם הוא עובד משתנים בהתמדה, ובאמצעותם משתנים גם חסידי אלוהים. ככל שעבודתו של אלוהים רבה יותר, כך האדם לומד להכיר את אלוהים יותר לעומק, וכך משתנה טבעו של האדם בהתאם, יחד עם עבודתו. אולם, כיוון שעבודתו של אלוהים משתנה תמיד, מי שאינו מכיר את עבודתה של רוח הקודש ואותם אנשים מגוחכים שאינם יודעים את האמת, נעשים למתנגדיו של אלוהים. עבודתו של אלוהים לעולם אינה מתאימה עצמה לתפיסותיו של האדם, משום שעבודתו תמיד חדשה ולעולם אינה ישנה. הוא לעולם אינו חוזר על עבודתו משכבר הימים, אלא מתקדם בהתמדה, בעבודה שלא נעשתה מעולם בעבר. כיוון שאלוהים אינו חוזר על עבודתו והאדם שופט תמיד את עבודתו של אלוהים היום על סמך עבודתו בעבר, קשה מאוד לאלוהים לבצע כל שלב של עבודה בעידן החדש. האדם מציב מכשולים רבים מדי! מחשבתו של האדם צרת אופקים מדי! איש אינו מכיר את עבודתו של אלוהים, אך כולם מגדירים עבודה זו. הרחק מאלוהים, האדם מאבד את החיים, האמת ואת ברכותיו של אלוהים, אך האדם אינו מקבל את החיים ולא את האמת, לא כל שכן את הברכות הגדולות יותר שאלוהים מעניק לאנושות. כל בני האדם מבקשים לזכות באלוהים, אך אינם מסוגלים לשאת שינויים כלשהם בעבודתו. מי שאינו מקבל את עבודתו החדשה של אלוהים מאמין שעבודתו של אלוהים אינה משתנה ונותרת תמיד במצב של קיפאון. לאמונתם, כל אשר נחוץ כדי לזכות בישועת נצח מאלוהים הוא לשמור על החוק, וכל עוד הם יתחרטו ויתוודו על חטאיהם, לבו של אלוהים יהיה שבע רצון לנצח. דעתם היא כי אלוהים יכול להיות רק האל שעל פי החוק והאל שנצלב למען האדם; דעתם היא גם כי אלוהים אינו אמור ואינו יכול לחרוג מכתבי הקודש. הדעות האלה בדיוק הן שכבלו אותם בחוזקה לחוק משכבר הימים והותירו אותם כבולים לכללים נוקשים. רבים עוד יותר מאמינים כי תהיה אשר תהיה עבודתו החדשה של אלוהים, עליה להיות מבוססת על ידי נבואות, וכי בכל שלב של עבודה כזו, על כל חסידיו הנאמנים לחזות בהתגלויות, שאם לא כן, העבודה הזו אינה יכולה להיות עבודתו של אלוהים. כבר אין זו משימה קלה לאדם ללמוד להכיר את אלוהים. אם בנוסף לכך לוקחים בחשבון את ללבו המגוחך של האדם ואופיו המרדני, המלא יהירות וחשיבות עצמית, קשה עוד יותר לאדם לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים. האדם אינו לומד את עבודתו החדשה של אלוהים בקפידה ואינו מקבל אותה בענווה; במקום זאת, הוא מאמץ עמדה של בוז וממתין לגילוייו ולהנחייתו של אלוהים. האם אין זו התנהגותו של אדם המורד באלוהים ומתנגד לו? כיצד יכולים אנשים כאלה לזכות באישורו של אלוהים?

3/30/2019

עליכם לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום חלק 2

ראשית, אלוהים ברא את אדם וחוה, והוא ברא גם נחש. מבין כל הברואים, הנחש היה הארסי ביותר. גופו הכיל ארס, והשטן השתמש בארס הזה כדי לנצל את הנחש. היה זה הנחש שפיתה את חוה לחטוא. אדם חטא לאחר שחוה חטאה, ואז שניהם למדו להבחין בין טוב ורע. אם יהוה ידע מראש שהשטן יפתה את חוה, ושחוה תפתה את אדם, מדוע הוא שם את כולם בתוך הגן? אם הוא היה מסוגל לחזות את הדברים האלה, מדוע הוא ברא נחש ושם אותו בתוך גן עדן? מדוע היה בגן עדן הפרי של עץ הדעת טוב ורע? האם אלוהים תכנן שהם יאכלו מהפרי? כשיהוה בא, גם אדם וגם חוה לא העזו להתייצב בפניו, ורק אז נודע ליהוה שהם אכלו מעץ הדעת טוב ורע, ונפלו קורבן לתכסיסיו של הנחש. בסופו של דבר, אלוהים קילל את הנחש, וקילל גם את אדם וחוה. כששניהם אכלו מפרי העץ, יהוה לא היה מודע לכך. האנושות הושחתה עד כדי כך שהיא הפכה לרעה ולמופקרת מבחינה מינית, ואפילו עד כדי כך שהדברים שבני האדם החזיקו בלבם היו כולם דבר רשע וחטא. הם כולם הפכו לטמאים. לפיכך, יהוה התחרט על כך שהוא ברא את האנושות. לאחר מכן, הוא ביצע את העבודה של השמדת העולם באמצעות מבול, שאותו שרדו נח ובניו. יש דברים שהם לא כל כך מסובכים ועל-טבעיים כמו שבני האדם מדמיינים. יש כאלה ששואלים: "מכיוון שאלוהים ידע שהארכי-מלאך יבגוד בו, מדוע הוא ברא אותו?" אלה העובדות: לפני שאלוהים ברא את הארץ, הארכי-מלאך היה החשוב במלאכי השמיים. הייתה לו סמכות על כל מלאכי השמיים. זו הייתה הסמכות שאלוהים העניק לו. למעט אלוהים עצמו, הארכי-מלאך היה החשוב ביותר בשמיים. כשאלוהים ברא בהמשך את האנושות, הארכי-מלאך בגד באלוהים בגידה גדולה עוד יותר על פני האדמה. אני אומר שהוא בגד באלוהים משום שהוא רצה לנהל את האנושות ורצה שסמכותו תהיה גדולה מזו של אלוהים. הארכי-מלאך הוא שפיתה את חוה לחטוא. הוא עשה זאת משום שהוא רצה לכונן את מלכותו על פני האדמה ולגרום לאנושות לבגוד באלוהים ולהישמע לו במקום זאת. הוא ראה שהיו דברים רבים מאוד שנשמעים לו. המלאכים נשמעו לו, וכך גם בני האדם על פני האדמה. עוף הכנף למינהו והבהמה למינה, העצים, היערות, ההרים, הנהרות, וכל הדברים על פני האדמה היו בהשגחתו של האדם – כלומר, אדם וחוה – כשאדם וחוה נשמעו לו. לפיכך, הארכי-מלאך רצה שסמכותו תהיה גדולה מזו של אלוהים, ורצה לבגוד באלוהים. לאחר מכן, הוא גרם למלאכים רבים לבגוד באלוהים, והם הפכו לרוחות הטמאות השונות. התפתחותה של האנושות עד היום נבעה מההשחתה שעשה הארכי-מלאך, הלא כן? הסיבה היחידה לכך שהאנושות נמצאת במצבה הנוכחי היא שהארכי-מלאך בגד באלוהים והשחית את האנושות. העבודה ההדרגתית הזו כלל לא מופשטת ופשוטה כפי שבני האדם מדמיינים אותה. השטן הוציא לפועל את בגידתו מסיבה מסוימת, אך בני האדם לא מסוגלים לתפוס דבר פשוט כל כך. מדוע אלוהים ברא את השמיים והארץ וכל צבאם, ומדוע הוא ברא גם את השטן? אם אלוהים מתעב את השטן כל כך, ואם השטן הוא אויבו של אלוהים, מדוע אלוהים ברא את השטן? בכך שהוא ברא את השטן, הוא ברא לעצמו אויב, הלא כן? אלוהים לא באמת ברא לעצמו אויב – הוא ברא מלאך, ומאוחר יותר, המלאך בגד בו. מעמדו של המלאך לא היה רם כל כך, ולכן הוא רצה לבגוד באלוהים. אפשר לומר שזה היה צירוף מקרים, אך זו הייתה גם מגמה בלתי-נמנעת. הדבר דומה לכך שבן אדם מת בגיל מסוים. הדברים כבר התפתחו עד שלב מסוים. יש גם בני אדם מגוחכים שאומרים: "מאחר שהשטן הוא האויב שלך, מדוע בראת אותו? האם לא ידעת שהארכי-מלאך יבגוד בך? הרי אתה יכול לראות הכל מעולם עד עולם, הלא כן? האם אתה לא מכיר את אופיו? מאחר שניכר שידעת שהוא יבגוד בך, מדוע מינית אותו לארכי-מלאך? אפילו אם נתעלם מעניין הבגידה, הוא עדיין הוביל כל כך הרבה מלאכים וירד אל עולמם של בני התמותה כדי להשחית את האנושות. עד היום, לא הצלחת להשלים את תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. האם זה נכון?" אתה מקשה על עצמך יותר ממה שנחוץ, הלא כן? אחרים אומרים: "אלמלא השטן השחית את האנושות עד עצם היום הזה, אלוהים לא היה מושיע כך את האנושות. במקרה כזה, חוכמתו וכול יכולתו של אלוהים לא היו מתגלות. איפה הייתה מתבטאת חוכמתו? לפיכך, אלוהים ברא את אנושות למען השטן. בעתיד, אלוהים יגלה את כול יכולתו – אחרת, כיצד יוכל האדם לגלות את חוכמתו של אלוהים? אלמלא האדם התנגד לאלוהים והתמרד נגדו, לא היה צורך שמעשיו של אלוהים יבואו לידי ביטוי. אילו הבריאה כולה הייתה עובדת את אלוהים ונשמעת לו, לא הייתה לו עבודה לעשות." התפיסה הזו אפילו רחוקה יותר מהמציאות, מכיוון שאלוהים לא טמא בשום אופן, ולכן הוא לא יכול לברוא טומאה. הוא מגלה את מעשיו כעת רק על מנת להביס את אויבו, להושיע את האנושות שהוא ברא, להביס את השדים ואת השטן ששונאים אותו, בוגדים בו ומתנגדים אליו, שהיו בעבר בריבונותו והיו שייכים לו בראשית. הוא רוצה להביס את השדים האלה ולגלות בכך את כול יכולתו לעיני כל. האנושות וכל הדברים על פני האדמה מצויים כעת בתחומו של השטן ובתחומם של הרשעים. אלוהים רוצה לגלות את מעשיו לעיני כל, כדי שבני האדם יוכלו להכיר אותו. כך הוא יביס את השטן וינצח כליל את אויביו. כלל העבודה הזו מתבצעת באמצעות גילוי מעשיו. כל ברואיו של אלוהים מצויים בתחומו של השטן, ולכן אלוהים רוצה לגלות להם את כול יכולתו, ולהביס בכך את השטן. אלמלא השטן היה קיים, אלוהים לא היה צריך לגלות את מעשיו. אילולא הטרדתו של השטן, אלוהים היה בורא את האנושות ומאפשר לה לחיות בגן עדן. מדוע אלוהים מעולם לא גילה את כל מעשיו למלאכים או לארכי-מלאך לפני בגידתו של השטן? אילו המלאכים והארכי-מלאך היו מכירים אותו, ואילו הם נשמעו לו בראשית, הוא לא היה מוציא לפועל את המעשים חסרי המשמעות האלה. קיומם של השטן והשדים הם הסיבה לכך שבני האדם מתנגדים לו ולכך שהם מלאים עד אפס מקום בטבע מרדני, ולכן אלוהים רוצה לגלות את מעשיו. משום שהוא רוצה להילחם בשטן, על אלוהים להשתמש בסמכותו שלו כדי להביס את השטן, ולהשתמש בכל מעשיו כדי להביס את השטן. כך, עבודת הישועה שאלוהים מבצע בקרב בני האדם תאפשר לאנושות לראות את חוכמתו ואת כול יכולתו. העבודה שאלוהים עושה כיום היא משמעותית, והיא לא דומה כהוא זה לדברים הבאים של בני אדם מסוימים: "העבודה שאתה עושה מכילה סתירות, הלא כן? רצף העבודה הזה בסך הכל נועד להטריח את עצמך, הלא כן? בראת את השטן, ואז הנחת לו לבגוד בך ולהתנגד אליך. בראת את האנושות, ומסרת אותה לידי השטן, והנחת לאדם וחווה להתפתות. מכיוון שעשית את כל הדברים האלה בכוונה תחילה, מדוע אתה מתעב את האנושות? מדוע אתה מתעב את השטן? אלה דברים שגרמת להם בעצמך, הלא כן? למה לך לשנוא אותם?" בני אדם מגוחכים רבים יאמרו זאת. הם רוצים לאהוב את אלוהים, אך בלבם הם מתלוננים על אלוהים – איזו סתירה! אתם לא מבינים את האמת, יש לכם יותר מדי מחשבות על-טבעיות, ואתם אפילו טוענים שזו שגיאה של אלוהים – כמה שאתם מגוחכים! אתם אלה שמעוותים את האמת. זו לא שגיאה של אלוהים! יש בני אדם שאפילו יתלוננו שוב ושוב: "אתה זה שברא את השטן, ואתה זה שנתן את האנושות לשטן. יש לאנושות טבע שטני. במקום לסלוח לה, אתה מתעב אותה במידת מה. בהתחלה אהבת את האנושות במידת מה. בעטת את השטן אל תוך עולמו של האדם, וכעת אתה מתעב את האנושות. אתה הוא זה שמתעב ואוהב את האנושות – מה ההסבר לכך? האם זו לא סתירה? ללא קשר לאופן שבו מביטים בכך, כך קרה הדבר בשמיים. הארכי-מלאך בגד כך באלוהים, והאנושות הושחתה כך, והיא ממשיכה כך עד היום. אפשר לנסח זאת בדרכים שונות, אך זה כל הסיפור. עם זאת, עליכם להבין שאלוהים עושה את העבודה של היום כדי להושיע אתכם, וכדי להביס את השטן.

3/29/2019

עליכם לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד 1היום חלק

העבודה כולה השתנתה בהדרגה עם הזמן, במהלך 6,000 השנים. השינויים בעבודה הזו התרחשו בהתאם לנסיבות של העולם כולו. עבודת הניהול של אלוהים השתנתה בהדרגה רק על פי מגמות ההתפתחות של האנושות כולה. היא לא הייתה מתוכננת עוד מראשית הבריאה. לפני שהעולם נברא, או מיד לאחר מכן, יהוה עוד לא תכנן את השלב העבודה הראשון, את שלב החוק; ולא את שלב העבודה השני, את שלב של חסד; ולא את שלב העבודה השלישי, את שלב הכיבוש, שבמהלכו הוא יעבוד תחילה בקרב קבוצה של בני אדם – כמה מצאצאי מואב – ואז הוא יכבוש את התבל כולה. הוא לא אמר את הדברים האלה לאחר שהוא ברא את העולם, הוא לא אמר את הדברים האלה אחרי מואב, וקל וחומר שלא לפני לוט. כל עבודתו נעשתה באופן ספונטני. כך בדיוק התפתחה עבודת הניהול המלאה שלו, בת ששת אלפי השנים. הוא בשום אופן לא כתב את התוכנית הזו כתרשים מסכם להתפתחותה של האנושות לפני שהוא ברא את העולם. בעבודתו, אלוהים מביע באופן ישיר את מה שהינו. הוא לא מתאמץ כדי לגבש תוכנית. כמובן, נביאים רבים נשאו נבואות רבות, אך בכל זאת אי-אפשר לומר שעבודתו של אלוהים הייתה תמיד בהתאם לתוכנית מדוקדקת. הנבואות נישאו בהתאם לעבודה הממשית של אלוהים. כל עבודתו של אלוהים היא העבודה הממשית ביותר. הוא מבצע את עבודתו על פי ההתפתחות לאורך הזמן, והוא מבצע את עבודתו הממשית ביותר על פי האופן שבו דברים משתנים. עבורו, ביצוע עבודתו דומה למתן תרופה לטיפול במחלה. הוא מתבונן בעודו עושה את עבודתו. הוא עובד לפי מה שהוא רואה. בכל שלב בעבודתו, הוא מסוגל לבטא את חוכמתו הרבה ולבטא את יכולותיו הרבות. הוא מגלה את חוכמתו הרבה ואת סמכותו הרבה בהתאם לעבודה של העידן המסוים, והוא מאפשר לכל אחד מבני האדם שהוא החזיר במהלך העידנים האלה לראות את כל טבעו. הוא ממלא את הצרכים של בני האדם ומבצע את העבודה שעליו לעשות בהתאם לעבודה שצריכה להיעשות בכל עידן. הוא ממלא את הצרכים של בני האדם על פי המידה שבה השטן השחית אותם. כך היה כשיהוה ברא בהתחלה את אדם וחוה כדי לאפשר להם להגשים את הווייתו של אלוהים על פני האדמה ולהעיד על אלוהים בבריאה. אולם חוה חטאה לאחר שהנחש פיתה אותה, ואדם עשה כמוה, ויחדיו הם אכלו בגן מפרי עץ הדעת טוב ורע. על כן, הייתה ליהוה עבודה נוספת לבצע בקרבם. הוא ראה את מערומיהם וכיסה את גופם בבגדים מעורות של חיות. לאחר מכן, הוא אמר לאדם, "כי-שמעת לקול אשתך, ותאכל מן-העץ, אשר צויתיך לאמור לא תאכל ממנו – ארורה האדמה, בעבורך ... כי-עפר אתה, ואל-עפר תשוב." ואל האישה הוא אמר, "הרבה ארבה עיצבונך והרֹנך – בעצב, תלדי בנים; ואל-אישך, תשוקתך, והוא, ימשָׁל-בך." מאותו רגע ואילך, הוא גירש אותם מגן עדן והכריח אותם לחיות מחוץ לגן, כפי שהאדם המודרני חי כיום על פני האדמה. כשאלוהים ברא את האדם בראשית, הוא לא התכוון לאפשר לאדם להתפתות בפיתויו של הנחש לאחר שהוא נברא, ואז לקלל את האדם ואת הנחש. לא הייתה לו תוכנית כזו. בסך הכל, האופן שבו הדברים התגלגלו הוא שחייב אותו לבצע עבודה חדשה בתוך הבריאה שלו. לאחר שיהוה ביצע את העבודה הזו בקרב אדם וחווה על פני האדמה, האנושות המשיכה להתפתח במשך אלפי שנים, עד שאלוהים ראה "כי רבה רעת האדם בארץ, וכל-יצר מחשבות לבו, רק רע כל-היום. ויינחם יהוה, כי-עשה את-האדם בארץ; ויתעצב, אל-לבו. ... ונח, מצא חן בעיני יהוה." כעת הייתה ליהוה עוד עבודה חדשה לעשות, מכיוון שהאנושות שהוא ברא הפכה לחוטאת מדי לאחר פיתוי הנחש. לאור הנסיבות האלה, אלוהים בחר את משפחתו של נח מבין כל בני האדם וחס עליה, וביצע את עבודת השמדתו את העולם באמצעות מבול. האנושות המשיכה להתפתח כך עד עצם היום הזה, תוך שהיא נעשית יותר ויותר מושחתת, וכשההתפתחות האנושית תגיע לשיאה, יהיה זה גם סופה של האנושות. מראשית העולם ועד סופו, האמת הפנימית של עבודתו של אלוהים תמיד הייתה כזו. הדבר דומה לאופן שבו בני האדם ימוינו לפי סוגם. בני האדם בשום אופן לא נועדו כל אחד לקטגוריה שהוא שייך לה מלכתחילה, אלא שבני האדם ממוינים לקטגוריות בהדרגה רק לאחר שהם עברו תהליך של התפתחות. בסופו של דבר, כל מי שלא יכול לגמרי לזכות בישועה ישוב לאבותיו. דבר מעבודותיו של אלוהים בקרב האנושות לא היה כבר מוכן בעת בריאת העולם. התפתחות הדברים היא שאפשרה לאלוהים לבצע את עבודתו שלב אחר שלב, באופן מציאותי ומעשי, בקרב בני האדם. בדיוק כפי שיהוה אלוהים לא ברא את הנחש כדי שיפתה את האישה. זו לא הייתה התוכנית הספציפית שלו, וזה לא היה משהו שהוא גזר מראש בכוונה תחילה. אפשר לומר שזה היה דבר בלתי צפוי. אם כן, זוֹ הסיבה שיהוה גֵירֵש את אדם וחוה מִגן עדן ונשבע לעולם לא לברוא שוב את האדם. אולם בני האדם מגלים את חוכמתו של אלוהים רק על סמך היסוד הזה, בדיוק כמו העניין שציינתי קודם לכן: "חוכמתי מתממשת על יסוד מזימותיו של השטן." ללא קשר לשאלות כמה האנושות הושחתה ואיך הנחש פיתה אותה, חוכמתו של יהוה בכל זאת קיימת. לפיכך, הוא עסק בעבודה חדשה מאז שהוא ברא את העולם, ואף אחד משלבי עבודתו לא חזר על עצמו אי-פעם. השטן הוציא לפועל מזימות ללא-הרף והשחית את האנושות ללא הרף, ויהוה אלוהים גם הוא ביצע את עבודתו החכמה ללא-הרף. הוא מעולם לא נכשל, והוא מעולם לא חדל מעבודתו מאז בריאת העולם ועד היום. אחרי שהשטן השחית את האנושות, אלוהים עבד ללא-הרף בקרב בני האדם כדי להביס את אויבו שמשחית את האנושות. הקרב הזה יימשך מהראשית ועד סוף העולם. בעשותו את כל העבודה הזו, לא זו בלבד שאלוהים מאפשר לאנושות שהשטן השחית לקבל את ישועתו האדירה של אלוהים, אלא שהוא גם מאפשר לה לראות את חוכמתו, את כול יכולתו ואת סמכותו. בסופו של דבר, הוא יאפשר לאנושות לראות את טבעו הצודק, כשהוא יעניש את הרשעים ויגמול לטובים. אלוהים נלחם בשטן עד עצם היום הזה, והוא מעולם לא נחל תבוסה, מכיוון שהוא אל חכם, ומכיוון שחוכמתו יוצאת לפועל על יסוד מזימותיו של השטן. על כן, לא זו בלבד שאלוהים גורם לכל צבא השמיים להישמע לסמכותו, אלא שהוא גורם גם לכל צבא הארץ לנוח תחת הדום רגליו, ולא פחות מכך, הוא מטיל ייסורים על עושי הרעה שפולשים אל האנושות ומפריעים לה. כל תוצאות העבודה נובעות מחוכמתו של אלוהים. הוא מעולם לא גילה את חוכמתו לפני קיומה של האנושות, משום שלא היו לו אויבים בשמיים, בארץ או בתבל כולה, ומשום שלא היו כוחות חושך שפלשו לכל יצור טבעי. לאחר שהארכי-מלאך בגד בו, אלוהים ברא את האנושות על פני האדמה, ולמען האנושות, הוא פתח במלחמתו בת אלפי השנים נגד השטן, הארכי-מלאך – מלחמה שהולכת ומתלהטת עם כל שלב חדש. חוכמתו וכול יכולתו של אלוהים נוכחות בכל אחד מהשלבים האלה. רק כעת, כל הדברים בשמיים ובארץ רואים את חוכמתו של אלוהים, כול יכולתו, ובפרט, את היותו אמיתי. הוא עדיין מבצע את עבודתו באותו אופן מציאותי כיום. בנוסף, בזמן שאלוהים מבצע את עבודתו, הוא גם מגלה את חוכמתו ואת כול יכולתו. הוא מאפשר לכם לראות את האמת הפנימית של כל שלב בעבודתו, לראות בדיוק כיצד אפשר להסביר את כול יכולתו של אלוהים, ובפרט, כיצד אפשר להסביר את היותו מציאותי.

3/27/2019

העבודה בעידן החוק

העבודה שיהוה עשה בבני ישראל ביססה בקרב האנושות את מקורו הארצי של אלוהים, את המקום הקדוש שבו היה נוכח. הוא הגביל את עבודתו לבני ישראל. בתחילה, הוא לא עבד מחוץ לישראל. הוא בחר עם מתאים כדי להגביל את היקף עבודתו. ישראל היא המקום שבו אלוהים ברא את אדם וחווה, ומאדמת המקום הזה ברא יהוה את האדם; זהו בסיס עבודתו על פני האדמה. בני ישראל, שהם צאצאיהם של נוח ושל אדם, היו היסוד לעבודתו של יהוה על פני האדמה.

3/26/2019

עבודת הפצת הבשורה היא גם עבודת ישועת האדם

כל בני האדם צריכים להבין את מטרת עבודתי על פני האדמה, כלומר מהי התכלית הסופית של עבודתי ואיזו רמה עליי להשיג בעבודתי לפני שהיא תושלם. אם בני אדם הצועדים איתי עד היום לא מבינים מה עניין עבודתי, האין הם צועדים איתי לשווא? חסידיי צריכים לדעת את רצוני. אני עובד בעולם מזה אלפי שנים וממשיך בכך גם היום. אף על פי שישנם פריטים רבים במיוחד הכלולים בעבודתי, מטרתה נותרת בלא שינוי. לדוגמה, אף שאני מלא משפט וייסורים כלפי האדם, כל זאת אך ורק כדי להושיע אותו, להפיץ את בשורתי טוב יותר ולהמשיך ולהרחיב את עבודתי בין אומות הגויים מרגע שהאדם הושלם. לכן היום, בתקופה שבה אנשים רבים כבר איבדו כל תקווה, אני ממשיך בעבודתי, ממשיך בעבודה שעליי לעשות כדי לשפוט ולייסר את האדם. חרף העובדה שנמאס לאדם מהדברים שאני אומר, ולמרות העובדה שאין בו כל רצון להתעניין בעבודתי, אני עודני ממשיך בחובתי משום שמטרת עבודתי לא השתנתה ותוכניתי המקורית לא תשתבש. תפקיד השיפוט שלי הוא לגרום לאדם להישמע לי טוב יותר, ותפקיד הייסורים שלי הוא לאפשר לאדם להשתנות טוב יותר. אף שמעשיי נעשים לשם הניהול שלי, מעולם לא עשיתי דבר שלא היה לטובת האדם. הסיבה לכך היא שאני רוצה להפוך את כל האומות מחוץ לישראל לממושמעות בדיוק כמו עם ישראל, ולהפוך את בני האומות האלה לבני אדם אמיתיים, כדי שתהיה לי אחיזה בארצות שמחוץ לישראל. זהו הניהול שלי; זו העבודה שאני משיג בארצות הגויים. אפילו עכשיו, אנשים רבים עדיין לא מבינים את הניהול שלי משום שהם אינם מתעניינים בו, אלא רק חושבים על עתידיהם ויעדיהם. בלי קשר לדבריי, בני האדם שווי נפש לנוכח עבודתי – הם מתמקדים רק ביעדיהם העתידיים שלהם. אם המצב ימשיך כך, כיצד יכולה עבודתי להתרחב? כיצד יכולה בשורתי להתפשט ברחבי התבל? עליכם לדעת שכשעבודתי תתרחב, אפזר אתכם ואכה בכם כפי שיהוה הכה בשבטי ישראל. כל זה ייעשה כדי שהבשורה שלי תגדל על פני כל האדמה, כדי שעבודתי תוכל להתפשט אל ארצות הגויים. כך יתגדל שמי בפי מבוגרים וצעירים כאחד, ושמי הקדוש יהולל בפי אנשים מכל השבטים והאומות. בעידן הסופי הזה, אפעל כדי שיתגדל שמי בקרב אומות הגויים וכדי שהגויים יראו את מעשיי, כדי שהם יקראו לי האל הכול יכול ויגרמו לכך שדבריי יתממשו במהירה. אגרום לכל האנשים לדעת שאינני רק האל של עם ישראל, אלא האל של כל אומות הגויים, אפילו האומות שקיללתי. אאפשר לכל האנשים לראות שאני אלוהי הבריאה כולה. זוהי עבודתי הגדולה ביותר, המטרה של תכנית עבודתי לאחרית הימים, והעבודה היחידה שתושלם באחרית הימים.

3/25/2019

אף אדם בשר ודם לא יכול להימלט מיום חרון אפי

אני מוכיח אתכם כך כיום למען הישרדותכם, כדי שעבודתי תתקדם ללא קושי, וכדי שעבודת החניכה שלי בתבל כולה תתבצע באופן הולם ומושלם יותר ותחשוף את דבריי, סמכותי, מלכותיותי ושיפוטי לאנשי כל הארצות והאומות. עבודתי בקרבכם היא ראשית עבודתי בתבל כולה. על אף שכעת כבר אחרית הימים, דעו כי "אחרית הימים" אינו אלא שם של עידן: כמו עידן החוק ועידן החסד, הוא מתייחס לעידן, ומציין על עידן שלם, ולא על השנים או החודשים האחרונים. עם זאת, אחרית הימים לא מאוד דומה לעידן החסד ועידן החוק. עבודת אחרית הימים לא נעשית בעם ישראל, אלא בקרב הגויים – זהו כיבוש כל עמים מכל האומות והשבטים שמחוץ לעם ישראל בפני כס המלכות שלי, כדי שכבודי בכל רחבי התבל יוכל למלא את היקום כולו. כך אוכל לזכות לכבוד רב יותר, כדי שכל הבריות על פני האדמה יוכלו להעביר את כבודי לכל אומה, לנצח, לאורך הדורות, וכל הבריות בשמיים ובארץ יוכלו לראות את הכבוד שרכשתי על פני האדמה. העבודה המתבצעת באחרית הימים היא עבודת הכיבוש. היא אינה הכוונת חייהם של כל בני האדם שעל פני האדמה, אלא סיכום חיי הייסורים הבלתי נגמרים של האנושות לאורך אלפי שנים על פני האדמה. כתוצאה מכך, עבודת אחרית הימים לא יכולה להיות דומה לאלפי שנות העבודה בעם ישראל, ולא לעשור הפעולה ביהודה שנמשך לאחר מכן כמה אלפי שנים עד להתגלמותו השנייה של אלוהים. בני האדם של אחרית הימים נתקלים רק בהופעתו מחדש של הגואל כבשר ודם, והם מקבלים את עבודתו האישית ואת דבריו של אלוהים. אחרית הימים לא תימשך אלפיים שנה – היא קצרה, כמו פרק הזמן שבו ביצע ישוע את עבודת עידן החסד ביהודה. זאת משום שאחרית הימים היא סיכומו של התקופה כולה. היא ההשלמה והסיום של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, והיא מסכמת את מסע חיי הייסורים של האנושות. היא לא מביאה את האנושות כולה לעידן חדש והיא לא מאפשרת לחיי האנושות להימשך. לא תהיה לכך חשיבות לתוכנית הניהול שלי או לקיומו של האדם. אילו האנושות המשיכה כך, במוקדם או במאוחר השטן היה בולע את כולה, והנשמות השייכות לי היו יורדות בסופו של דבר לטמיון בידיו. עבודתי נמשכת רק ששת אלפים שנה, והבטחתי כי גם שליטתו של המזיק על האנושות כולה לא תימשך יותר מששת אלפים שנה. לפיכך תם הזמן. לא אמשיך ולא אדחה עוד: באחרית הימים, אביס את השטן, אשיב לעצמי את כל כבודי ואת כל הנשמות השייכות לי על פני האדמה, כדי שנשמות אומללות אלו יוכלו להימלט מים הייסורים, וכך תושלם כל עבודתי על פני האדמה. מכאן ואילך, לעולם לא אשוב להיות בשר ודם על פני האדמה, ולעולם לא תעבוד שוב רוחי השולטת בכל על פני האדמה. אעשה רק דבר אחד על פני האדמה: אברא מחדש את האנושות, אנושות שתהיה קדושה, ושתהיה העיר הנאמנה לי על פני האדמה. אך דעו לכם שלא אשמיד את העולם כולו, ולא אשמיד את האנושות כולה. אשאיר את אותו השליש הנותר – השליש שאוהב אותי ושאותו כבשתי לחלוטין, ואגרום לשליש הזה לפרות ולרבות על פני האדמה, בדומה לבני ישראל בעידן החוק, אזין אותם בשפע של צאן ובקר ובכל אוצרות הארץ. האנושות הזו תישאר עמי לנצח, אולם לא תהיה זו האנושות של היום, המזוהמת באופן מצער, אלא אנושות שהיא אוסף של כל מי שנפל בנחלתי. השטן לא יזיק, לא יפריע ולא יארוב לאנושות כזו, והיא תהיה האנושות היחידה שתתקיים על פני האדמה לאחר נצחוני על השטן. זו האנושות שכבר כבשתי עד כה ושזכתה בהבטחתי. לפיכך, האנושות שנכבשה באחרית הימים היא גם האנושות שתינצל ושתקבל את ברכותיי הנצחיות. זו תהיה העדות היחידה לניצחוני על השטן והשלל היחיד מהקרב שלי נגד השטן. הצלתי את שלל המלחמה הזה מתחומו של השטן, ושלל זה הוא ההתממשות היחידה והפרי היחיד של תוכנית הניהול שלי, בת ששת אלפי השנים. הם באים מכל אומה ועדה, ומכל מקום ומדינה בתבל כולה. הם בני גזעים שונים, הם דוברים שפות שונות, הם בעלי מנהגים שונים וצבע עור שונה והם פזורים ברחבי כל ומה ועדה על פני כדור הארץ, ואף בכל פינה בעולם. בסופו של דבר, הם יתאחדו לאנושות שלמה, אוסף של בני אדם שכוחות השטן לא יכולים להגיע אליהם. בני האנוש שאותם לא הושעתי וכבשתי ישקעו בשתיקה למעמקי הים ויישרפו בלהבותיי המכלות לנצח נצחים. אשמיד את האנושות הישנה הזו, המזוהמת עד מאוד, כפי שהשמדתי את בכורי הבנים והבקר במצרים, והותרתי רק את בני ישראל, שאכלו בשר שה, שתו דם שה, וסימנו את משקופי בתיהם בדם שה. האם בני האדם שכבשתי ושהם בני משפחתי אינם גם בני האדם שאוכלים את בשרי, בשר השה, ושותים את דמי, דם השה, שאותם גאלתי ואשר עובדים אותי? האם כבודי לא ליווה את בני האדם האלה מאז ומעולם? האם מי שחסרים את בשרי, בשר השה, אינם שוקעים כבר בשתיקה למעמקי הים? כיום הם מתנגדים לי, וכיום דבריי הם כדברי יהוה לבני ישראל ולבני בניו. אולם הקושי שבמעמקי לבכם צובר את חרון אפי, מביא עוד ייסורים על בשרכם, שיפוט נוסף על חטאיכם וחרון אף נוסף על רשעותכם. מי יוכל להינצל ביום חרון אפי, כשאתם מתייחסים אליי כך כיום? מי יכול להסתיר מפניי את רשעותו שלו ולחמוק מייסורים? חטאיו של מי יכולים לחמוק מידיי, ידי הכל-יכול? התרסתו של מי יכולה לקבל את שיפוטי, שיפוטו של הכל-יכול? אנוכי, יהוה, מדבר כך אליכם, צאצאי משפחת הגויים, ודבריי אליכם גוברים על כל אמירות עידן החוק ועידן החסד, אבל אתם מקשים את לבכם יותר מכל אנשי מצרים. האם אתם לא צוברים את חרון אפי כשאני עובד ברוגע? כיצד תוכלו לחמוק ללא פגע מפני יומי, יומו של הכל-יכול?

3/23/2019

מהו אדם אמיתי

תפקידי הוא לנהל את האדם. מעבר לכך, נגזר עליו שאכבוש אותו כשבראתי את העולם. בני האדם לא יודעים שאכבוש אותם לחלוטין באחרית הימים, והם גם לא מודעים לכך שהעדות לכך שאביס את השטן היא כיבוש בני האנוש המרדניים. אך כבר אמרתי לאויבי כשהוא נאבק בי שאכבוש את מי שנלקחו על ידי השטן וכבר מזמן הפכו לילדיו ולמשרתיו הנאמנים השומרים על ביתו. המשמעות המקורית של המילה "כיבוש" היא הבסה, השפלה. על פי הגדרתו של עם ישראל, פירושה הוא תבוסה מוחלטת, השמדה, והבאת מישהו למצב שהוא לא יכול להתנגד לי עוד. אך כפי שאתם מגדירים זאת כיום, פירושה הוא כיבוש. עליכם לדעת שאני מתכוון להשמיד ולהרוס לחלוטין את המזיק שקרבם של בני האנוש, כך שהוא לא יוכל עוד למרוד בי, ועל אחת כמה וכמה לא יוכל לקטוע את עבודתי או להפריע לה. לכן, בעיני בני האדם פירוש המילה הוא כיבוש. תהיה הקונוטציה של המונח אשר תהיה, עבודתי היא להביס את האנושות. זאת מפני שהאנושות אכן קשורה בניהול שלי, אך ליתר דיוק, האנושות אינה אלא אויבת שלי. האנושות הוא השטן המתנגד לי וממרה את פי. האנושות אינה אלא התולדה של השטן שאותו קיללתי. האנושות אינה אלא צאצא הארכי-מלאך שבגד בי. האנושות אינה אלא המורשת של השטן, שאותו דחיתי לפני זמן רב, ואשר מאז הוא האויב העוין שלי. הרקיע מעל האנושות קודרים ואפלים ואין בו ולו ניצוץ של בהירות. העולם האנושי שרוי בעלטה מוחלטת, ובעלטה כזו, בן אדם לא יכול לראות את ידו כשהוא פורש אותה מולו, ולא יכול לראות את השמש כשהוא מרים את ראשו. הדרך שלרגליו היא דרך בוצית ומלאת מהמורות, מתעקלת ונפתלת. הארץ כולה זרועה גוויות. הפינות באפלה מלאות בשרידי המתים. הפינות הקרות והחשוכות דחוסות בהמוני שדים המתגוררים שם. גם לאורך כל תולדות האנושות, המוני שדים מופיעים לפרקים. צאצאיהם של שפע בהמות מכוסים בזוהמה נלחמים פנים אל פנים במאבק אכזרי שקולו מעורר אימה בלב. בזמנים כאלה, בעולם כזה, וב"גן עדן ארצי" כזה, היכן מחפשים את רגעי האושר שבחיים? לאין הולכים למצוא את יעד החיים? האנושות שמזמן נרמסה תחת רגלי השטן, פועלת בצלם השטן – והיא אף מהווה התגלמות שלו. בני האנוש הם העדות לכך שהם "עדי השטן, ללא ספק." בני אנוש כאלה, חלאות אדם שכאלה או צאצאים כאלה של משפחת האדם המושחתת – איך הם יוכלו לשאת עדות על אלוהים? מהיכן מגיע כבודי? היכן עדי? האויב הניצב נגדי ומשחית את האנושות כבר הכתים את האנושות, את הבריאה שלי, הגדושה בכבודי ובהבאתי לידי ביטוי. הוא גנב ממני את כבודי, ומה שהוא הטמיע באדם אינו אלא רעל עם קורטוב של כיעורו של השטן, וקורטוב ממיץ פרי עץ הדעת. בראשית בראתי את האנושות, כלומר, בראתי את אבי האנושות, אדם. הוא היה מוחשי ובעל צורה, וגדוש חיוניות, ובנוסף, כבודי היה לו לחברה. היה זה היום המכובד שבו בראתי את האדם. לאחר מכן, נוצרה חווה מגופו של אדם, והיא הייתה אם האנושות. כך היו ברואיי מלאים בנשמת החיים שלי וגדושים בכבודי. בראתי את אדם במו ידיי והוא היה ייצוג של צלמי. אם כן, הפירוש המקורי של "אדם" היה להיות הבריאה שלי, שהוטמעו בה החיוניות והכבוד שלי, שהיא מוחשית ובעלת צורה טובה, עם רוח ונשמת חיים. הוא היה הבריאה היחידה שזכתה לרוח ושיכולה הייתה לייצג אותי, להיות בצלמי ולזכות בנשמת החיים שלי. בראשית, חווה הייתה הברייה השנייה בעלת נשמת החיים שהחלטתי לברוא, כך שהפירוש המקורי של "חווה" היה להיות בריאה שייעודה הוא להמשיך את כבודי, שהיא מלאה בחיוניות ויתרה מזאת, שכבודי מוטמע בה. חווה יצאה מאדם, כך שגם היא הייתה בצלמי, מפני שהיא הייתה הברייה השנייה שנבראה בצלמי. הפירוש המקורי של "חווה" היה להיות יצור חי, שקיבל רוח, שקיים בבשר ודם, שהיה העדות השנייה שלי וכן צלמי השני באנושות. הם היו אבי האנושות ואם האנושות, האוצר הטהור והיקר שלה, ובמקור הם היו יצורים חיים בעלי רוח. עם זאת, השטן רמס ובזז את צאצאי אבות האנושות וסגר את העולם האנושי בעלטה גמורה, כך שהצאצאים האלה לא מאמינים עוד בקיומי. הדבר המתועב עוד יותר הוא העובדה שבו-בזמן שהשטן משחית ורומס בני אדם, הוא לוקח באכזריות את כבודי, את עדותי, את החיוניות שהענקתי לבני האדם, את נשמת החיים והחיים שנפחתי לתוכם, את כל כבודי בעולם האנושי ואת כל המאמץ והטרחה שהשקעתי באנושות. האנושות לא נמצאת עוד באור. היא איבדה את כל אשר הענקתי לה, והיא משליכה מעליה את הכבוד שהענקתי. כיצד יוכלו בני האדם להודות בכך שאני אדון הבריאה? כיצד יוכלו להאמין בקיומי בשמיים? כיצד יוכלו לגלות את ביטוי כבודי בארץ? כיצד יוכלו הנכדים האלה להחשיב את האל שאבותיהם יראו מפניו כאדון הבריאה שלהם? הנכדים מעוררי הרחמים האלה "העניקו" לשטן בנדיבותם את הכבוד, את הצלם וכן את העדות שהענקתי לאדם וחווה, ואת החיים שהוענקו לאנושות שבהם היא תלויה. הם כלל לא שמים לב לנוכחותו של השטן, כשהם נותנים לו את כל כבודי. האין זה המקור להגדרה של "חלאת אדם"? כיצד יכולה אנושות כזו, שדים רשעים שכאלה, גוויות מהלכות שכאלה, דמויות כאלה של השטן, אויבים כאלה שלי להחזיק בכבודי? אשיב לעצמי את כבודי, את עדותי בקרב בני האדם, ואת כל מה שהיה שייך לי בעבר ושנתתי לאנושות לפני זמן רב – אכבוש את האנושות לחלוטין. עם זאת, עליכם לדעת שבני האדם שבראתי היו קדושים, בצלמי ועם כבודי. במקור, הם לא היו שייכים לשטן, ולא היו נתונים לרמיסתו, אלא ביטוי טהור שלי הנקי מכל שמץ של רעל השטן. לפיכך, אני מודיע לכולם שאני רוצה רק את מה שבראתי במו ידיי, את הטהורים שלי האהובים עליי, שמעולם לא היו שייכים לאף ישות אחרת. יתרה מזאת, אתענג מהם ואראה בהם את כבודי. אולם רצוני הוא לא באנושות שהשטן השחית ואשר שייכת לשטן היום, שכבר אינה בריאתי המקורית. כיוון שאני רוצה להשיב לעצמי את כבודי בעולם האנושי, אכבוש לחלוטין את הניצולים הנותרים של האנושות, כהוכחה לכבודי בניצחוני על השטן. אני רואה בעדותי רק מימוש של עצמי ומקור הנאה. זוהי כוונתי.

3/22/2019

עד כמה אתם מבינים את אלוהים?

בני האדם מאמינים באלוהים מזה זמן רב, אך רובם לא מבינים את המילה הזו, "אלוהים". הם רק נוהים קדימה בבלבול. אין להם מושג מדוע בדיוק האדם צריך להאמין באלוהים או מהו אלוהים בדיוק. אם בני האדם יודעים רק להאמין באלוהים ולהיות חסידיו, אך לא יודעים מהו אלוהים ולא מבינים את אלוהים, זו הבדיחה הגדולה ביותר בעולם, הלא כן? על אף שבני האדם ראו תעלומות שמימיות רבות עד היום, ועל אף שהם שמעו על ידע מעמיק רב שאף אדם לא תפס בעבר, הם עדיין לא מבינים כלל חלק מהאמיתות הבסיסיות ביותר שטרם חשבו עליהן. ייתכן שיש כאלה שיאמרו: "אנחנו מאמינים באלוהים מזה שנים רבות. איך ייתכן שאנחנו לא יודעים מהו אלוהים? האם זה לא זלזול בנו?" אך לאמיתו של דבר, על אף שכולם חסידים שלי כיום, איש לא מבין כלל את כל העבודה הנוכחית הזו. הם מוותרים אפילו על השאלות הפשוטות והקלות ביותר, וקל וחומר שהם מוותרים על השאלה המורכבת ביותר הזו שהיא "אלוהים". עליכם לדעת שהשאלות שאתם מתעלמים מהן ושאתם לא מסוגלים לפתור הן השאלות שאתם צריכים להבין יותר מכל. זאת משום שאתם יודעים רק לנהות אחרי ההמון, מבלי לשים לב ומבלי להתייחס למה שעליכם להצטייד בו. האם אתם באמת יודעים מדוע עליכם להאמין באלוהים? האם אתם באמת יודעים מה הוא אלוהים? האם אתם באמת יודעים מה הוא האדם? כבני אדם שמאמינים באלוהים, אם לא תצליחו להבין את הדברים האלה, תאבדו את הכבוד השייך למאמיניו של אלוהים, הלא כן? עבודתי היום היא זו: לגרום לבני האדם להבין את מהותם, להבין את כל מה שאני עושה, ולהכיר את פניו האמיתיים של אלוהים – זו הפעולה המסכמת של תוכנית הניהול שלי, השלב האחרון בעבודתי. זו הסיבה שאני מספר לכם מראש את כל תעלומות החיים, כדי שכולכם תוכלו לקבל אותן ממני. מכיוון שזו העבודה של העידן הסופי, עליי לספר לכם את כל אמיתות החיים שמעולם לא הפנמתם, אפילו אם אתם לא מסוגלים לספוג אותן ואם אתם לא מסוגלים לשאת אותן, משום שאתם פשוט יותר מדי לקויים ובלתי ערוכים. אני רוצה לסיים את עבודתי, לגמור את העבודה ההכרחית שלי וליידע אתכם באופן מלא במה שאני מטיל עליכם לעשות, פן תתעו שוב ותיפלו בפח שהשטן טומן לכם כשירד החושך. יש דרכים רבות שנשגבות מתפיסתכם, ודברים רבים שאתם לא מבינים. אם כל כך בורים. אני מכיר את שיעור קומתכם וכן את החסרונות שלכם. לפיכך, על אף שיש מילים רבים שלא תהיו מסוגלים לספוג, אני בכל זאת רוצה לומר לכם את כל האמיתות האלה שמעולם לא הפנמתם. זאת משום שאני מודאג תמיד שמשום שיעור הקומה הנוכחי שלכם, לא תוכלו לשאת עליי עדות. אני לא מזלזל בכם. אתם כולכם חיות שלא עברו את ההכשרה הרשמית שלי, ובאמת יש ספק עד כמה כבוד טמון בכם. על אף שהשקעתי מאמצים אדירים בעבודתי עליכם, נדמה שכמעט אין בכם יסודות חיוביים, ואילו את היסודות השליליים ניתן לספור על עשר אצבעות והם מוקדשים רק לעדויות המביישות את השטן. כמעט כל מה שיש בכם חוץ מזה הוא הרעל של השטן. אתם נראים לי כבני אדם שכבר לא יוכלו לזכות בישועה. לכן, כפי שהדברים נראים כעת, אני מביט בהתנהגויותיכם השונות ואני סוף-סוף יודע מה שיעור הקומה האמיתי שלכם. זו הסיבה שאני תמיד דואג לכם: אם האדם היה מנהל את חייו בכוחות עצמו, האם הוא היה במצב טוב יותר מאשר מצבו הנוכחי? האם אתם לא מודאגים משיעור קומתכם הבוסרי? האם באמת תוכלו להיות כמו עם ישראל הנבחר, ולהיות נאמנים לי ורק לי בכל מצב? התכונות שאתם מדגימים הן לא השובבות של ילדים מחוץ להשגחת הוריהם, אלא החייתיות שמתפרצת כשבעלי חיים נמצאים מחוץ להישג שוטו של אדוניהם. עליכם להכיר את אופייכם, שהוא גם החולשה המשותפת שלכם והמחלה המשותפת שלכם. לכן אני רק מפציר בכם היום לשאת עליי עדות. אל תתנו למחלה הישנה שלכם להתעורר שוב בשום אופן. הדבר החשוב ביותר הוא לשאת עדות. זה לב לבה של עבודתי. עליכם לקבל את דבריי בדיוק כפי שמרים קיבלה את התגלותו של יהוה כשהוא בא אליה בחלום – קודם להאמין בי ואז להישמע לי. רק זה נחשב לטוהרה. זאת מכיוון שאתם אלה ששומעים את דבריי יותר מכל, ואלה שאני מברך יותר מכל. אני נותן לכם את כל נכסיי יקרי הערך ומרעיף עליכם הכל ממש. עם זאת, יש הבדל בין מעמדכם ומעמדם של בני ישראל, והם רחוקים זה מזה כמרחק מזרח ומערב. אולם בהשוואה אליהם, אתם מקבלים כל כך הרבה יותר. בעוד שהם ממתינים נואשות שאופיע בפניהם, אתם מבלים איתי ימים נעימים וחולקים איתי את עושרי. בהשוואה אליהם, מה נותן לכם את הזכות לצווח ולהתווכח איתי ולדרוש חלקים מנכסיי? האם אתם לא מקבלים מספיק? אני נותן לכם כל כך הרבה, אך מה שאתם נותנים לי בתמורה הוא עצבות וחרדה קורעות לב ותרעומת ואי שביעות רצון בלתי נלאות. אתם דוחים מדי, אך אתם גם מעוררי רחמים. לפיכך, אין לי ברירה אלא לבלוע את התרעומת שלי ולמחות בפניכם שוב ושוב. לאורך אלפי שנות העבודה האלה, מעולם לא הבעתי התנגדות כלשהי בפני האנושות קודם לכן, מפני שגיליתי שלאורך תולדות התפתחותה של האנושות, רק ההונאות ביניכם הן הדברים המפורסמים ביותר. הן כמו ירושות יקרות שהוריש לכם האב הקדמון העתיק והמפורסם ביותר שלכם. כמה שאני שונא את החזירים והכלבים התת-אנושיים האלה. אתם יותר מדי חסרי מצפון! האופי שלכם שפל מדי! לבכם קשה מדי! אילו לקחתי את הדברים האלה שלי ואת העבודה הזו שלי לעם ישראל, הייתי זוכה בכבוד כבר מזמן. אך לא כך ביניכם. ביניכם יש רק הזנחה אכזרית, אדישות ותירוצים. אתם יותר מדי חסרי רגש וחסרי ערך!

3/18/2019

שתי ההתגלמויות משלימות את משמעותה של ההתגלמות

לכל שלב של עבודה שנעשה על ידי אלוהים יש משמעות ממשית. כשישוע הגיע, הוא היה זכר, והפעם הוא נקבה. מתוך כך ניתן לראות שאלוהים ברא הן את הזכר והן את הנקבה למען עבודתו ואין אצלו הבחנה בין המינים. כשרוחו מגיעה, הוא יכול לעטות על עצמו כול גוף כרצונו והגוף הזה מייצג אותו. בין אם זה זכר או נקבה, שניהם מייצגים את אלוהים כול עוד זוהי התגלמותו בבשר ודם. אילו ישוע הגיע והופיע כנקבה, במלים אחרות, אילו נולדה מרוח הקודש בת ולא בן, היה שלב זה של עבודה מושלם בכול מקרה. אם כך, היה על זכר להשלים שלב זה של עבודה במקום זאת והעבודה היתה מושלמת בכול מקרה. העבודה הנעשית בשני השלבים הינה בעלת משמעות. אף אחת מהן אינה חוזרת על עצמה ואינה סותרת את השנייה. בזמן עבודתו, נקרא ישוע הבן היחיד, דבר המצביע על מין זכר. מדוע אם כן הבן היחיד אינו מוזכר בשלב זה? הסיבה לכך היא שצורכי העבודה דרשו שינוי במין, השונה ממינו של ישוע. אצל אלוהים אין הבחנה בין המינים. עבודתו נעשית כרצונו ואינה כפופה למגבלות כלשהן. היא חופשית במיוחד, אך לכל שלב יש משמעות ממשית. אלוהים התגלם פעמיים בבשר ודם ואין צורך לומר שהתגלמותו באחרית הימים היא הפעם האחרונה. הוא בא כדי לחשוף את כל מעשיו. אילו בשלב זה הוא לא היה מתגלם בבשר ודם כדי לעשות באופן אישי עבודה שהאדם יהיה עד לה, היה האדם מחזיק לנצח בתפיסה שאלוהים הוא רק זכר, ולא נקבה. בעבר, האמינו הכול שאלוהים יכול להיות רק זכר ושנקבה אינה יכולה להיקרא אלוהים, מפני שהכול ראו בגבר בעל סמכות ביחס לאישה. הם האמינו ששום אישה אינה יכולה לקבל על עצמה סמכות, אלא רק גבר. הם אף אמרו שהגבר הוא ראש לאישה ושעל האישה להישמע לגבר והיא אינה יכולה להתעלות עליו. כשנאמר בעבר כי הגבר הוא ראש לאישה, הדבר נאמר ביחס לאדם וחוה, שהנחש הוליך אותם שולל, ולא ביחס לגבר ולאישה שנבראו על ידי יהוה בראשית. על האישה כמובן להישמע לבעלה ולאהוב אותו, כפי שעל הגבר ללמוד לפרנס את משפחתו. אלה הם החוקים והצווים שקבע יהוה ושעל האנושות לציית להם בחייה על פני האדמה. יהוה אמר לאישה, "ואל-אישך, תשוקתך, והוא, ימשָׁל-בך". הדבר נאמר רק כדי שהאנושות (כלומר, הן הגבר והן האישה) תוכל לחיות חיים רגילים תחת ריבונותו של יהוה, כדי שלחיי האנושות יהיה מבנה והם לא יאבדו את סדרם. לכן קבע יהוה כללים מתאימים לדרך שבה על הגבר והאישה לפעול, אך הם התייחסו רק לכול הבריאה החיה על פני האדמה ולא להתגלמותו של אלוהים בבשר ודם. כיצד יכול אלוהים להיות זהה לבריאתו? דבריו כוונו רק לאנושות שנבראה על ידו. אלה היו כללים שנקבעו לגבר ולאישה כדי שהאנושות תוכל לחיות חיים רגילים. בראשית, כשיהוה ברא את האנושות, הוא יצר זכר ונקבה גם יחד. לפיכך התגלמותו בבשר ודם הובחנה אף היא לזכר או לנקבה. הוא לא הכריע את עבודתו על סמך הדברים שאמר לאדם וחוה. שתי הפעמים שבהן התגלם בבשר ודם נקבעו לחלוטין בהתאם לחשיבתו כאשר ברא את האנושות לראשונה. כלומר הוא השלים את עבודת שתי ההתגלמויות שלו על סמך הזכר והנקבה שלא הושחתו. אם האדם מיישם את הדברים שאמר יהוה לאדם וחוה שהנחש הוליכם שולל, על עבודת התגלמותו של אלוהים, האם לא היה גם על ישוע לאהוב את אשתו? האם אלוהים הוא עדיין אלוהים, אם כך? אם כן, האם הוא יכול להשלים את עבודתו? אם טעות היא שהתגלמותו של אלוהים בבשר ודם תהיה נקבה, האם לא היתה זו גם טעות גדולה כשאלוהים ברא את האישה? אם האדם עדיין מאמין שטעות היא שאלוהים יתגלם באישה, האם התגלמות ישוע, שלא התחתן ולפיכך לא יכול היה לאהוב את אשתו, לא היתה טעות באותה המידה כמו ההתגלמות הנוכחית? כיוון שאתה משתמש בדברים שיהוה אמר לחוה כדי למדוד את אמת התגלמותו של אלוהים היום, עליך להשתמש בדברי יהוה לאדם כדי לשפוט את האדון ישוע שהתגלם בבשר ודם בעידן החסד. האם השניים אינם זהים? כיוון שאתה שופט את האדון ישוע על פי הזכר שהנחש לא הוליכו שולל, אינך יכול לשפוט את אמת ההתגלמות היום על פי הנקבה שהנחש הוליכה שולל. הדבר אינו הוגן! אם תשפוט שיפוט כזה, הדבר מוכיח את חוסר ההיגיון שלך. כשיהוה התגלם פעמיים בבשר ודם, המין של גופו היה קשור לזכר ולנקבה שהנחש לא הוליך שולל. הוא התגלם פעמיים בבשר ודם בהתאם לזכר ונקבה אלה, שלא הולכו שולל על ידי הנחש. אל תחשוב שזכריותו של ישוע היתה זהה לזו של אדם, שהנחש הוליכו שולל. הוא אינו קשור אליו כלל, ושניהם זכרים בעלי אופי שונה. בוודאי לא ייתכן כי זכריותו של ישוע מוכיחה שהוא ראש רק לכול הנשים ולא לכול הגברים? האם הוא אינו מלך היהודים (כולל גברים ונשים כאחד)? הוא אלוהים עצמו, ולא רק ראש לאישה אלא ראש גם לגבר. הוא אדון כול הברואים וראש לכול הברואים. כיצד תוכל לקבוע שזכריותו של ישוע היא סמל לכך שהוא ראש לאישה? האין זה חילול הקודש? ישוע הוא זכר שלא הושחת. הוא אלוהים, הוא המשיח, הוא האדון. כיצד ייתכן שהוא זכר כמו אדם, שהושחת? ישוע הוא הגוף שלובשת רוח אלוהים הקדושה ביותר. כיצד אתה יכול לומר שהוא אל בעל זכריות כמו זו של אדם? אם כך הדבר, האם כול עבודתו של אלוהים לא היתה טעות? האם יהוה יכול היה לשלב בתוך ישוע את זכריותו של אדם, שהולך שולל? האם ההתגלמות הנוכחית אינה עבודה נוספת של אלוהים בהתגלמותו, שמינה שונה מזה של ישוע אך שדומה לו באופייה? האם אתה עדיין מעז לומר שאלוהים בהתגלמותו אינו יכול להיות נקבה, מפני שהיתה זו אישה שהנחש הוליך שולל לראשונה? האם אתה עדיין מעז לומר שמכיוון שהאישה היא הטמאה ביותר ומקור השחתתה של האנושות, לא ייתכן שאלוהים יתגלם בנקבה? האם אתה עדיין מעז לומר ש"האישה תישמע תמיד לגבר ולעולם לא תוכל לבטא או לייצג את אלוהים ישירות"? לא הבנת בעבר, האם כעת אתה יכול עדיין לחלל את קודש עבודתו של אלוהים, בייחוד התגלמותו של אלוהים בבשר ודם? אם אינך יכול לראות זאת בבירור, מוטב שתנצור את לשונך, שמא יתגלו טיפשותך ובורותך וייחשף כיעורך. אל תחשוב שאתה מבין הכול. אני אומר לך שלא די בכול אשר ראית וחווית כדי להבין ולו אלפית מתוכנית הניהול שלי. מדוע אם כן אתה כה יהיר? לא די במעט הכישרון ובידע המזערי שיש לך כדי שישמשו ולו בשנייה אחת מעבודתו של ישוע! כמה ניסיון יש לך למעשה? הדברים שראית וכול הדברים ששמעת בימי חייך, והדברים שדמיינת, מעטים הם מן העבודה שאני עושה ברגע אחד! מוטב שלא תיטפל לזוטות ותחפש פגמים. אין זה משנה עד כמה אתה יהיר, אתה עדיין ברוא, פחות מנמלה! כול תכולת בטנך קטנה מתכולת בטנה של נמלה! אל תחשוב כי מכיוון שחווית הרבה ונעשית בכיר, אתה יכול לדבר ולפעול בהתנשאות בלתי מרוסנת. האם חוויותיך ובכירותך אינן תוצאה של הדברים שאמרתי? האם אתה מאמין שהרווחת אותן בעבודתך ועמלך? היום אתה רואה את התגלמותי, וכתוצאה מכך יש לך השקפות כה עשירות, שמהן נובעות תפיסות אין ספור. לולא התגלמותי, אין זה משנה עד כמה כישרונותיך יוצאי דופן, לא היו לך תפיסות כה רבות. האם לא מתוך כך נבעו תפיסותיך? לולא הפעם הראשונה שבה התגלם ישוע בבשר ודם, מה היית יודע על ההתגלמות? האם לא בזכות הידע שלך על ההתגלמות הראשונה, אתה מעז לשפוט במצח נחושה את ההתגלמות השנייה? מדוע שתבחן אותה בקפידה במקום להיות חסיד ממושמע? נכנסת לתוך הזרם הזה ואתה בא בפני אלוהים בהתגלמותו. כיצד ניתן להתיר לך ללמוד? נאה לך ללמוד את ההיסטוריה המשפחתית שלך, אך אם אתה לומד את "ההיסטוריה המשפחתית" של אלוהים, כיצד יכול אלוהים של ימינו לאפשר לך לעשות זאת? האם אינך עיוור? האם אינך ממיט על עצמך בוז?

3/17/2019

כל מי שלא מכיר את אלוהים מתנגד לאלוהים

לתפוס את התכלית של עבודת האל, את ההשפעה הרצויה על האדם, ואת רצונו של אלוהים מהאדם – זה מה שכל חסיד של אלוהים צריך לעשות. מה שחסר לכל בני האדם הוא הכרה של עבודתו של אלוהים. האדם לא תופס ולא מבין מהם בדיוק מעשיו של אלוהים באדם, מהי כל עבודתו של אלוהים, ומה רצון האל מאז בריאת העולם. הליקוי הזה לא מאפיין רק את כל העולם הדתי, אלא גם את כל בני האדם שמאמינים באלוהים. בבוא היום, כשתצליחו באמת לחזות באלוהים ולהבין את חוכמתו של אלוהים; כשתחזו בכל מעשיו של אלוהים ותכירו במה ששייך לאלוהים ובמה שאלוהים הנו; כשתחזו בשפע, בחוכמה, בפלא שלו ובכל עבודתו באדם – זו תהיה העת שבה תזכו באמונה מוצלחת באלוהים. כשנאמר שאלוהים הוא מקיף ושופע עד מאוד, מה הכוונה במילה מקיף? ומה הכוונה במילה שופע? אם אתם לא מבינים זאת, אתם לא יכולים להיחשב בני אדם שמאמינים באלוהים. מדוע אני אומר שבני אדם בעולם הדתי לא מאמינים באלוהים ושהם רשעים ששייכים לאותו סוג של השטן? אני אומר שהם רשעים מפני שהם לא מבינים את רצונו של אלוהים ולא רואים את חוכמתו. אלוהים לא חושף בפניהם את עבודתו בשום זמן. הם עיוורים שלא רואים את מעשיו של אלוהים. הם בני האדם שאלוהים נטש ושאלוהים לא מטפל בהם או מגן עליהם. יתרה מזאת, הם בני האדם שלא ניחנים בעבודתה של רוח הקודש. מי שאלוהים לא עושה בו את עבודתו הוא רשע שמתנגד לאלוהים. בני האדם שאני אומר שהם מתנגדים לאלוהים הם אלה שלא מכירים את אלוהים, שמכירים באלוהים במילים ריקות מתוכן אך לא מכירים אותו, שהם חסידים של אלוהים אך לא נשמעים לו, ושמתענגים על חסדו של אלוהים אך לא מסוגלים לשאת עליו עדות. אדם שלא מבין את התכלית של עבודתו של אלוהים ושל עבודתו של אלוהים באדם, לא יכול לתאום את לבו של אלוהים, ולא יכול לשאת עדות על לאלוהים. הסיבה לכך שהאדם מתנגד לאלוהים נובעת, מצד אחד, מטבעו המושחת של האדם, ומצד שני, מהבורות שיש לו לגבי אלוהים וחוסר ההבנה שלו את עקרונות עבודתו של אלוהים ואת רצונותיו מהאדם. שני ההיבטים האלה מתמזגים לכדי תולדות התנגדותו של האדם לאלוהים. בני אדם שרק החלו להאמין לאחרונה מתנגדים לאלוהים משום שההתנגדות הזו היא חלק מאופיים, ואילו בני אדם שמאמינים באלוהים מזה שנים רבות מתנגדים לו כתוצאה מחוסר הכרתם את אלוהים, בנוסף לטבעם המושחת. לפני שאלוהים התגלם כבשר ודם, ניתן היה לומר שהאדם מתנגד לאלוהים אם הוא ציית לצווים שקבע אלוהים בשמיים. לדוגמה, בעידן החוק, כל מי שלא שמר את המצוות יהוה נחשב כמי שמתנגד לאלוהים. כל מי שגנב את הזבחים ליהוה, וכל מי שהתנגד לבני האדם שיהוה אהב נחשב כמי שמתנגד לאלוהים ושסופו להיסקל למוות. כל מי שלא כיבד את אביו ואת אמו, וכל מי שהכה או קילל את הזולת נחשב כמי שלא שומר את המצוות. וכל מי שלא שמר את מצוות יהוה נחשב כמי שהתנגד לו. זה כבר לא היה המצב בעידן החסד. בתקופה הזו, כל מי שהתנגד לישוע נחשב כמי שמתנגד לאלוהים, וכל מי שלא נשמע לדברים שאמר ישוע נחשב כמי שמתנגד לאלוהים. בעידן הזה, הקביעה של "התנגדות לאלוהים" הפכה למובהקת יותר ולממשית יותר. בזמן שבו אלוהים לא התגלם כבשר ודם, הרף לשאלה אם בן אדם מתנגד לאלוהים היה אם הוא עבד והעריץ את אלוהים הנסתר שבשמיים. הגדרתה של "התנגדות לאלוהים" באותה עת לא הייתה כל כך ממשית, מכיוון שהאדם לא יכול היה לראות את אלוהים, להכיר את צלם האל או לדעת כיצד הוא עובד ומדבר. לאדם לא היו תפיסות לגבי אלוהים והוא האמין באלוהים באופן מעורפל, משום שאלוהים לא התגלה לאדם. לפיכך, ללא קשר לאופן שבו האדם האמין באלוהים בדמיונו, אלוהים לא גינה את האדם או ביקש הרבה מן האדם, משום שהאדם לא יכול היה לראות את אלוהים כלל. כשאלוהים מתגלם כבשר ודם ובא לעבוד בקרב בני האדם, כולם רואים את אלוהים ושומעים את דבריו, וכולם רואים את מעשיו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. בעת הזו, כל התפיסות האנושיות מתמוססות והופכות לקצף בלבד. באשר לבני האדם שרואים את אלוהים שהתגלם כבשר ודם, כל מי שממושמע בלבו לא יגונה, ואילו מי שמתנגד לאלוהים בכוונה תחילה ייחשב למתנגד של אלוהים. בני אדם כאלה הם צוררי משיח והם אויבים המתנגדים לאלוהים ברצון. בני האדם שיש להם תפיסות לגבי אלוהים אך נשמעים לו בשמחה לא יגונו. אלוהים מגנה את האדם על סמך כוונותיו ומעשיו, ולעולם לא על סמך מחשבותיו ודעותיו. אילו היה האדם מקבל גינוי על סמך זאת, איש לא היה יכול להימלט מידיו הזועמות של אלוהים. בני האדם שמתנגדים במכוון לאלוהים בהתגלמותו ייענשו על מרדנותם. התנגדותם המכוונת לאלוהים נובעת מתפיסותיו לגביו, שהן תוצר של האופן שבו הם מפריעים לעבודתו של אלוהים. בני אדם כאלה מתנגדים ביודעין והורסים ביודעין את עבודתו של אלוהים. לא רק שיש להם תפיסות לגבי אלוהים, אלא שהם עושים דברים שמפריעים לעבודתו. זו הסיבה שבני אדם כאלה יגונו. בני האדם שלא מפריעים במכוון לעבודה לא יגונו כחוטאים, משום שהם מסוגלים להישמע לאלוהים בכוונה ולא לגרום להפרעה או לשיבוש. בני אדם כאלה לא יגונו. עם זאת, לאחר שבני אדם חווים שנים רבות של עבודתו של אלוהים, אם הם עדיין מחזיקים באותן תפיסות לגבי אלוהים וממשיכים לא להצליח להכיר את עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, ולמרות שנות הניסיון הרבות שלהם, הם ממשיכים להחזיק בתפיסות רבות לגבי אלוהים ועדיין לא מסוגלים להכיר את אלוהים, הרי שאפילו אם הם לא גורמים לנזק עם התפיסות הרבות שלהם לגבי אלוהים, ואפילו אם התפיסות לא יוצאות החוצה, בני האדם האלה לא יכולים לשרת את עבודתו של אלוהים. הם לא מסוגלים להטיף את הבשורה או לשאת עדות על אלוהים. בני אדם כאלה הם לא-יוצלחים ואווילים. משום שהם לא מכירים את אלוהים ומשום שהם לא מסוגלים להשליך את תפיסותיהם לגבי אלוהים, אלוהים מגנה אותם. אפשר לנסח זאת כך: שכיח מאוד שבני אדם שרק החלו להאמין לאחרונה יחזיקו בתפיסות לגבי אלוהים, או לא יכירו אותו כלל, אך חריג שבני האדם שמאמינים מזה שנים רבות וחוו הרבה מעבודתו של אלוהים מחזיקים בתפיסות כאלה, וחריג על אחת כמה וכמה שבני אדם כאלה לא מכירים את אלוהים. אלוהים מגנה בני אדם כאלה כתוצאה ממצב חריג כזה. בני אדם חריגים כאלה הם לא-יוצלחים. אלה בני האדם שמתנגדים לאלוהים יותר מכל, ואשר נהנו לשווא מחסדו של אלוהים. בני האדם האלה יסולקו בסופו של דבר!

3/08/2019

עידן המלכות הוא עידן הדבר

בעידן המלכות, אלוהים משתמש בדברו כדי לפתוח בעידן חדש, לשנות את אופן עבודתו, ולבצע את העבודה המיועדת לעידן כולו. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר. הוא הפך לבשר ודם כדי לדבר מתוך נקודות מבט שונות, וכדי לאפשר לאדם לראות באמת את אלוהים, שהוא הדבר המופיע בבשר, ואת חוכמתו ומופלאותו. העבודה הזאת נעשית כדי להגשים טוב יותר את המטרות, שהן כיבוש האדם, הפיכת האדם למושלם וסילוק האדם. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר. באמצעות הדבר, האדם מתוודע לעבודתו של אלוהים, לטבעו של אלוהים, למהותו של האדם ולמה שעל האדם להיווכח בו. באמצעות הדבר, מושגת כל העבודה שאלוהים רוצה לעשות בעידן הדבר. באמצעות הדבר, האדם מתגלה, מסולק ומועמד בניסיונות. האדם ראה את הדבר, שמע את הדבר וגילה את קיומו של הדבר. כתוצאה מכך, האדם מאמין בקיומו של אלוהים, האדם מאמין בכול יכולתו ובחכמתו של אלוהים, וכן בלבו של אלוהים, שמלא אהבה לאדם, וברצונו להושיע את האדם. על אף שהמילה "דבר" היא פשוטה ושגרתית, הדבר היוצא מפי האל בהתגלמותו כבשר ודם מרעיד את היקום כולו. דבר האל משנה מהיסוד את לב האדם, את תפיסותיו ואת טבעו הישן, וכן את מראהו הישן של העולם כולו. לאורך העידנים, רק אלוהים של היום עובד כך, ורק הוא מדבר כך ומושיע כך את האדם. לאחר מכן, הדבר מכוון את האדם בחייו, והדבר רועה את האדם ומקיים אותו. האדם חי בעולמו של הדבר, חי בתוך הקללות והברכות של דבר האל, ויותר מכך, הוא חי תחת המשפט והייסורים של הדבר. הדברים האלה והעבודה הזו נועדו כולם למען ישועתו של האדם, הגשמת רצונו של אלוהים ושינוי מראהו המקורית של עולם הבריאה הישנה. אלוהים ברא את העולם באמצעות הדבר, והוא מושל בבני האדם ברחבי תבל באמצעות הדבר, וכובש ומושיע אותם באמצעות הדבר. לבסוף, הוא ישתמש בדבר כדי לשים קץ לכל העולם הישן. רק אז תושלם לחלוטין תוכנית הניהול. לאורך כל עידן המלכות, אלוהים משתמש בדבר כדי לעשות את עבודתו ולהשיג את תוצאות עבודתו. הוא לא עושה נפלאות או ניסים, אלא פשוט עושה את עבודתו באמצעות הדבר. בזכות הדבר, אלוהים מזין ומקיים את האדם. בזכות הדבר, האדם זוכה בידע ובניסיון אמיתי. האדם בעידן הדבר בהחלט קיבל ברכות יוצאות מן הכלל. האדם לא סובל כלל את מכאובי הבשר, והוא פשוט נהנה מהשפע שמספק דבר האל. הוא לא צריך לחפש דבר או להתקדם הלאה, והוא רואה בקלות את הופעתו של אלוהים, שומע בקלות את אלוהים באופן אישי, מקבל ממנו הכל בקלות ורואה אותו בקלות עושה את עבודתו באופן אישי. האדם בעידני העבר לא היה מסוגל ליהנות מדברים כאלה, ואלה ברכות שהוא מעולם לא יכול היה לקבל.

3/02/2019

הכרת עבודתו של אלוהים כיום

על פי רוב, הכרת עבודתו של אלוהים בימים אלה פירושה הכרת האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים, הכרת כהונתו העיקרית והבנת המטרה שלשמה הוא ירד ארצה. בדבריי הקודמים ציינתי שאלוהים ירד ארצה (באחרית הימים) כדי להוות דוגמה ומופת לפני עזיבתו. כיצד אלוהים מהווה דוגמה ומופת? הוא עושה זאת באמצעות דיבור, עבודה והפצת דבריו בכל רחבי העולם. זוהי עבודת האל באחרית הימים – הוא רק מדבר, כדי שהעולם יהפוך לעולם של מילים, וכדי שדבריו יספקו את כל הדרוש לכל בני האדם ויהפכו אותם לנאורים, מה שיעורר את נפשם ויגרום להם לראות בבירור את חזונו. האל בהתגלמותו כבשר ודם ירד ארצה באחרית הימים בעיקר כדי לדבר. כשישוע ירד ארצה, הוא הפיץ את בשורת מלכות שמיים והשלים את עבודת הגאולה של הצליבה. הוא שם קץ לעידן החוק, וחיסל את כל הדברים הישנים. הופעתו של ישוע חתמה את עידן החוק וציינה את תחילתו של עידן החסד. הופעתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים שמה קץ לעידן החסד. הוא ירד ארצה בעיקר כדי לומר את דבריו, להשתמש בדבריו כדי להביא את בני האדם לשלמות, כדי להפוך את בני האדם לנאורים ולהאיר אותם, וכן על מנת לעקור את האל המעורפל שהשתכן בלבם. זה לא שלב העבודה שישוע הוציא לפועל במהלך שהותו עלי האדמות. בהיותו עלי אדמות, ישוע עשה נסים רבים, ריפא חולים, גירש שדים והוציא לפועל את עבודת הגאולה של הצליבה. כתוצאה מכך, בני האדם אימצו תפיסה שלפיה הם מאמינים שכך אלוהים צריך להיות. זאת מפני שבהיותו עלי אדמות, ישוע לא עבד למען סילוק צלם האל המעורפל מלבם של בני האדם. במקום זאת, הוא נצלב, ריפא חולים, גירש שדים, והפיץ את בשורת מלכות שמיים. מצד אחד, האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים עוקר את המקום שתפס האל המעורפל בתפיסותיהם של בני האדם, כדי שצלמו של האל המעורפל יימחה מלבם של בני האדם. באמצעות דבריו ועבודתו בפועל, נדודיו בין ארצות העולם, והעבודה האמיתית והרגילה באופן יוצא מגדר הרגיל שהוא עושה בין בני האדם, הוא גורם לאדם להכיר את המציאותיות של אלוהים, ולהסיר את מקום האל המעורפל מלב האדם. מצד שני, אלוהים משתמש בדברים שנאמרים על ידי התגלמותו כבשר ודם כדי להפוך את בני האדם למושלמים, וכן על מנת לבצע הכול. זוהי העבודה שאלוהים יבצע במהלך אחרית הימים.

2/23/2019

הפסיקו את השירות הדתי

למרות שבני אדם רבים מאמינים באלוהים, מעטים מבינים מהי משמעותה של אמונה באלוהים ומה עליהם לעשות כדי להיות כלבבו של אלוהים. זאת משום שעל אף שבני האדם מכירים את המילה "אלוהים" ומכירים צירופים כמו "עבודתו של אלוהים", הם לא מכירים את אלוהים, וקל וחומר שהם לא מכירים את עבודתו. לכן, אין פלא, שכל אלו שאינם מכירים את אלוהים אוחזים באמונה מבולבלת. בני האדם לא מתייחסים ברצינות לאמונה באלוהים משום שהאמונה באלוהים היא דבר זר ומוזר מדי עבורם. כך הם לא עומדים בדרישותיו של אלוהים. במילים אחרות, אם בני האדם לא מכירים את אלוהים ולא מכירים את עבודתו, הם לא ראויים לשימושו של אלוהים, וקל וחומר שהם לא יכולים למלא את רצונו של אלוהים. "אמונה באלוהים" פירושה להאמין שיש אלוהים. זו התפיסה הפשוטה ביותר של אמונה באלוהים. מעבר לכך, האמונה שיש אלוהים אינה זהה לאמונה אמיתית באלוהים. במקום זאת, זוהי מעין אמונה פשוטה עם רבדים דתיים משמעותיים. אמונה אמיתית באלוהים פירושה חוויה של דבריו ועבודתו של אלוהים על פי האמונה שאלוהים הוא ריבון הכול. כך תוכלו להשתחרר מטבעכם המושחת, תמלאו את רצונו של אלוהים ותכירו את אלוהים. רק לאחר מסע כזה ניתן יהיה לומר שאתם מאמינים באלוהים. אולם בני האדם לרוב רואים באמונה באלוהים דבר מאוד פשוט וקל דעת. האמונה של בני אדם כאלה היא חסרת משמעות ואלוהים לעולם לא יאשר אותה, מפני שהם פוסעים בנתיב הלא נכון. כיום, עדיין יש כאלה שמאמינים באלוהים במכתבים ובדוקטרינות נבובות. הם לא מודעים לכך שאמונתם באלוהים ריקה מתוכן ושאלוהים לא יאשר אותה, והם בכל זאת מתפללים לשלום ולמספיק חסד מאלוהים. עלינו לעצור ולשאול את עצמנו: האם האמונה באלוהים באמת יכולה להיות הדבר הכי פשוט בעולם? האם פירושה של האמונה באלוהים אינו אלא קבלת חסד רב מאלוהים? האם בני אדם שמאמינים באלוהים אך לא מכירים אותו, ומאמינים באלוהים אך מתנגדים אליו באמת ממלאים את רצונו של אלוהים?
אי-אפשר להתייחס לאלוהים ולאדם כאל שווים. האדם לא מסוגל לתפוס ולהבין את מהותו ועבודתו של אלוהים. אם אלוהים לא היה עושה את עבודתו באופן אישי ולא היה מדבר בעולמו של האדם, האדם לעולם לא היה מסוגל להבין את רצון האל, וכך אלוהים לא היה מאשר אפילו את מי שהקדיש את כל חייו לאלוהים. בלי עבודתו של אלוהים, גם אם מעשיו של האדם יהיו טובים מאוד, לא תהיה לכך כל חשיבות, משום שמחשבותיו של אלוהים תמיד יהיו נעלות יותר ממחשבותיו של האדם, ומשום שהאדם לא מסוגל לתפוס את חוכמתו של אלוהים. לכן אני אומר שמי שכביכול "עלה על" אלוהים ועבודתו הוא חסר-תועלת, יהיר ובור. אסור לאדם להגדיר את עבודתו של אלוהים יתרה מכך, אדם לא יכול להגדיר את עבודתו של אלוהים. בעיני אלוהים, האדם קטן מנמלה. אם כן, איך יוכל האדם לתפוס את עבודתו של אלוהים? אלה שתמיד אומרים "אלוהים לא עובד כך או אחרת" או "אלוהים הוא כך או אחרת" – האין הם יהירים? על כולנו לדעת שבני אדם, שהם בשר ודם, כולם הושחתו ע"י השטן. זהו אופיים להתנגד לאלוהים, והם לא באותה רמה של אלוהים, והם, על אחת כמה וכמה, לא יכולים לייעץ על עבודתו של אלוהים. האופן שבו אלוהים מכוון את האדם הוא עבודתו של אלוהים עצמו. האדם צריך להישמע לו, ואסור לו להחזיק השקפה כזו או אחרת, כי האדם אינו אלא אבק. מכיוון שאנחנו מנסים לחפש את אלוהים, אסור לנו לכפות את תפיסותינו על עבודת אלוהים ושיקוליו, ופחות מכל להשתמש בנטייתנו המושחתת להתנגד במכוון לעבודת אלוהים. בכך נהפוך לצוררי משיח, הלא כן? איך בני אדם כאלה יכולים לומר שהם מאמינים באלוהים? מכיוון שאנחנו מאמינים שיש אלוהים, ומכיוון שאנחנו רוצים לְרַצות אותו ולראות אותו, עלינו לחפש את דרך האמת, ועלינו לחפש דרך להיות תואמים לאלוהים. אסור לנו להתנגד לאלוהים בקשות עורף. מה יועילו מעשים כאלה?
כיום, יש לאלוהים עבודה חדשה. יכול להיות שאתם לא מקבלים את המילים האלה, ויכול להיות שהן נראות לכם מוזרות, אבל אני מציע לכם לא לגלות את הטבעיות שלכם, משום שרק מי שבאמת רעב וצמא לצדק בפני אלוהים יכול לזכות באמת, ורק מי שבאמת אדוק יכול לזכות בנאורות ובהכוונה של אלוהים. שום דבר לא יצא מחיפוש האמת באמצעות ויכוח. רק בחיפוש בשלווה ניתן להגיע לתוצאות. כשאני אומר "היום יש לאלוהים עבודה חדשה," אני מתכוון לחזרתו של אלוהים לבשר ודם. אולי לא אכפת לכם מהמילים האלה, אולי אתם בזים להן ואולי הן מעניינות אתכם מאוד. יהיה אשר יהיה, אני מקווה שכל מי שבאמת משתוקק להופעתו של אלוהים יכולים להתמודד עם העובדה הזאת ולשקול אותה היטב. מוטב לא להסיק מסקנות חפוזות. זה האופן שבו בני אדם חכמים צריכים לנהוג.
לא כל כך קשה ללמוד דבר כזה, אבל הדבר מצריך את כולנו לדעת את האמת הזאת: מי שהוא התגלמות האל יחונן גם במהותו של אלוהים, ומי שהוא התגלמות האל יחונן גם בביטויו של אלוהים. מכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יביא את העבודה שעליו לעשות, ומכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יבטא את מה שהוא ויהיה מסוגל להביא לאדם את האמת, להעניק לאדם חיים ולהראות לאדם את הדרך. בשר ודם שלא ניחנים במהותו של אלוהים הם ודאי לא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. אין ספק בכך. כדי להבין אם זו התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, על האדם להכריע זאת על פי הטבע שהיא מבטאת והדברים שהיא אומרת. כלומר, יש לשפוט אם מדובר בהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם ואם זו הדרך הנכונה רק על פי המהות. אם כן, המפתח להכרעה[א] אם מדובר בהתגלמותו של אלוהים הוא שימת לב למהות (עבודתו, דבריו, טבעו ועוד הרבה) ולא למראה החיצוני. אם האדם רואה רק את המראה החיצוני ומתעלם מהמהות, הדבר מעיד על הבורות והתמימות של האדם. מראה חיצוני לא קובע מהות. יתרה מזאת, עבודתו של אלוהים מעולם לא תאמה את תפיסותיו של האדם. האם המראה החיצוני של ישוע לא סתר את תפיסותיו של האדם? מראהו ולבושו לא יכלו לרמוז על זהותו האמיתית, הלא כן? זו הרי הייתה זאת הסיבה לכך שהפרושים המוקדמים התנגדו לישוע, משום שהם הביטו רק במראהו החיצוני ולא הפנימו את הדברים שהוא אמר, הלא כן? אני מקווה שהאחים והאחיות שמחפשים את מראהו של אלוהים לא יחזרו על הטרגדיה ההיסטורית. אסור לכם להיות הפרושים של ימינו ושוב למסמר את אלוהים לצלב. עליכם לחשוב בזהירות איך לקדם בברכה את שובו של אלוהים, ועליכם להיות בטוחים איך להיות בני אדם הנשמעים לאמת. זו האחריות של כל מי שמחכה לשובו ישוע עם העננים. עלינו לשפשף את עיני רוחנו ולא לשגות בדברים המלאים בחלומות באספמיא. עלינו לחשוב על העבודה המעשית של אלוהים, ועלינו להתבונן בהיבט האמיתי של אלוהים. אל תיסחפו ואל תשקעו בחלומות בהקיץ, ותמיד המתינו ליום שבו האדון ישוע ירד אליכם פתאום על ענן כדי לקחת אתכם, על אף שמעולם לא הכרתם אותו או ראיתם אותו, ועל אף שאתם לא יודעים איך למלא את רצונו. מוטב לחשוב על עניינים מעשיים!
אולי פתחתם את הספר הזה למטרת מחקר או בכוונה לקבל את הדברים. תהיה עמדתכם אשר תהיה, אני מקווה שתקראו אותו עד הסוף ולא תוותרו עליו בקלות. אולי לאחר קריאת הדברים האלה עמדתכם תשתנה, אך הדבר תלוי במוטיבציה שלכם ובמידה שבה אתם מפנימים דברים. עם זאת, יש דבר אחד שעליכם לדעת: לא ניתן לומר את דבר האל כדבר האדם, וקל וחומר שלא ניתן לומר את דבר האדם כדבר האל. אדם המשמש את אלוהים הוא לא התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, והתגלמותו של אלוהים כבשר ודם היא לא אדם המשמש את אלוהים. יש הבדל מהותי בין השניים. אולי לאחר קריאת הדברים האלה לא תקבלו את העובדה שהם דברי האל, ותקבלו אותם רק כדברי אדם שזכה להפוך לנאור. אם כך, הבורות עיוורה אתכם. איך ייתכן שדברי האל יכולים להיות זהים לדבריו של אדם נאור? דברי האל בהתגלמותו כבשר ודם פותחים עידן חדש, מכוונים את האנושות כולה, מגלים תעלומות ומראים לאדם את הכיוון קדימה בעידן חדש. הנאורות שהאדם זוכה בה היא רק נוהג או ידע פשוטים. היא לא יכולה לכוון את האנושות כולה לעידן חדש או לגלות התעלומה של אלוהים עצמו. אחרי הכל, אלוהים הוא אלוהים והאדם הוא אדם. לאלוהים יש המהות של אלוהים ולאדם יש המהות של האדם. אם האדם רואה בדברים שאלוהים אומר נאורות של רוח הקודש ותו לא, ומתייחס אל דברי השליחים והנביאים כדברים שאלוהים ביטא באופן אישי, האדם טועה. כך או כך, אסור לכם להפוך דברים נכונים ללא נכונים, להתייחס לדברים רמים כנחותים או לקרוא לדברים עמוקים רדודים. כך או כך, אסור לכם לסתור במכוון את מה שאתם יודעים שהוא אמת. כל מי שמאמין שיש אלוהים צריך לחשוב על הבעיה הזאת מזווית הראייה הנכונה, ועליו לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים כברוא אל. אחרת, אלוהים ייפטר ממנו.
אחרי עבודתו של יהוה, ישוע הפך לבשר ודם כדי לעשות את עבודתו בקרב בני האדם. עבודתו של ישוע לא בוצעה באופן מבודד, אלא התבססה על עבודתו של יהוה. הייתה זו עבודה לעידן חדש לאחר שאלוהים חתם את עידן החוק. באותו אופן, לאחר שעבודתו של ישוע הסתיימה, אלוהים עדיין המשיך את עבודתו לעידן הבא, משום שכלל ניהולו של אלוהים תמיד ממשיך להתקדם. כשהעידן הישן יחלוף, הוא יוחלף בעידן חדש, וברגע שהעבודה הישנה תושלם, עבודה חדשה תמשיך את ניהולו של אלוהים. ההתגלמות הזו היא התגלמותו השנייה של אלוהים, לאחר שעבודתו של ישוע הושלמה. מובן שההתגלמות הזו מתרחשת באופן מבודד, אלא שהיא השלב השלישי של העבודה לאחר עידן החוק ועידן החסד. כל שלב חדש של עבודתו של אלוהים תמיד מביא איתו התחלה חדשה ועידן חדש. כך גם עם השינויים המקבילים בטבעו של אלוהים, באופן עבודתו, במיקום עבודתו ובשמו. לכן אין זה פלא שקשה לאדם לקבל את עבודתו של אלוהים בעידן החדש. אולם גם כשהאדם מתנגד אליו מאוד, אלוהים תמיד עושה את עבודתו, והוא תמיד מוביל את כל האנושות קדימה. כשישוע בא אל עולמו של האדם, הוא הביא את עידן החסד וסיים את עידן החוק. באחרית הימים, אלוהים הפך שוב לבשר ודם, וכשהוא הפך לבשר ודם הפעם, הוא סיים את עידן החסד והביא את עידן המלכות. כל מי שמקבל את התגלמותו השנייה של אלוהים יובל אל עידן המלכות ויהיה מסוגל לקבל באופן אישי את הכוונתו של אלוהים. אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם, והוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים.
אם בני האדם יישארו בעידן החסד, הם לעולם לא ייפטרו מטבעם המושחת, ועל אחת כמה וכמה לא יכירו את טבעו הפנימי של אלוהים. אם בני האדם תמיד יזכו בחסד בשפע אך בלי אורח חיים המאפשר להם להכיר את אלוהים ולְרַצות את אלוהים, הם לעולם לא יזכו בו באמת אפילו שהם מאמינים בו. איזו צורת אמונה מעוררת רחמים! לאחר שתסיימו לקרוא את הספר הזה, לאחר שתחוו כל שלב בעבודה של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם בעידן המלכות, אתם תרגישו שסוף-סוף התגשם הדבר שקיוויתם לו במשך שנים רבות. אתם תרגישו שראיתם את אלוהים פנים אל פנים בפעם הראשונה, שהתבוננתם בפניו של אלוהים בפעם הראשונה, ששמעתם את אמירתו האישית של אלוהים, שהבנתם את החוכמה בעבודתו של אלוהים, ושהרגשתם בפעם הראשונה כמה אלוהים אמיתי וכל-יכול. אתם תחושו שזכיתם בדברים רבים שבני האדם מימים עברו לא ראו או זכו בהם. באותו רגע, תדעו בבירור מה פירוש הדבר להאמין באלוהים ומה מה פירוש הדבר להיות כלבבו של אלוהים. מובן שאם תיצמדו להשקפות העבר ותדחו ותפסלו את ההתגלמות השנייה של אלוהים, תישארו בידיים ריקות ולא תשיגו דבר, ובסופו של דבר תהיו אשמים בהתנגדות לאלוהים. מי שנשמע לאמת ושומע לעבודתו של אלוהים יהיה תחת חסותה של התגלמותו השנייה של אלוהים, האל הכול יכול. בני האדם האלה יהיו מסוגלים לקבל את ההכוונה האישית של אלוהים והם יזכו באמת רבה יותר ונעלה יותר ויקבלו חיים אנושיים אמיתיים. הם יחזו בחזון שבני האדם מהעבר לא ראו מעולם: "פניתי לראות את הקול הדובר אליי, ולאחר שפניתי ראיתי שבע מנורות זהב. ובין שבע המנורות היה מישהו שמראהו כבר האנוש, לבוש גלימה המגיעה עד כפות רגליו, וחגור אבנט סביב חזהו. ראשו וזקנו לבנים כצמר לבן כשלג, ועיניו כשלהבת אש. רגליו כנחושת נוצצת שנצרפה בכור, וקולו כקול מים רבים. וביד ימינו היו שבעה כוכבים, מפיו יוצאת חרב פיפיות חדה, ופניו זרחו כשמש המאירה במלוא עוזה" (ההתגלות א' 12-16). החזון הזה הוא ביטוי לכלל טבעו של אלוהים, וביטוי כזה של כלל טבעו הוא גם ביטוי של עבודתו של אלוהים כשהוא הופך לבשר ודם הפעם. במבול הייסורים והמשפטים, בר האנוש מבטא את טבעו הפנימי באמצעות הבעת דברים, מה שמאפשר למי המקבל את הייסורים שהוא מטיל ואת משפטו לראות את פניו האמיתיים של בר האנוש, פנים שהם ייצוג נאמן של פניו של בר האנוש שראה יוחנן. (מובן שכל זה יהיה בלתי-נראה למי שלא מקבל את עבודתו של אלוהים בעידן המלכות). אי אפשר להביע לגמרי במילים אנושיות את פניו האמיתיים של אלוהים, ולכן האל משתמש בביטויים של טבעו הפנימי כדי להראות לאדם את פניו האמיתיים. כלומר, כל מי שחווה את טבעו הפנימי של בר האנוש ראה את פניו האמיתיים של בר האנוש, מכיוון שאלוהים אדיר מדי ואי-אפשר לבטא אותו לגמרי באמצעות מילים אנושיות. לאחר שהאדם יחווה כל שלב בעבודתו של אלוהים בעידן המלכות, הוא ידע את הפירוש האמיתי של דברי יוחנן כשהוא דיבר על בר האנוש בין המנורות: "ראשו וזקנו לבנים כצמר לבן כשלג, ועיניו כשלהבת אש. רגליו כנחושת נוצצת שנצרפה בכור, וקולו כקול מים רבים. וביד ימינו היו שבעה כוכבים, מפיו יוצאת חרב פיפיות חדה, ופניו זרחו כשמש המאירה במלוא עוזה". בשלב הזה, תדעו מעל לכל ספק שהבשר ודם הרגיל הזה שאמר דברים כה רבים הוא באמת התגלמותו השנייה של אלוהים. ואתם תחושו באמת עד כמה אתם ברוכים, ותרגישו בני המזל הרב ביותר. האם לא תהיו מוכנים לקבל את הברכה הזו?
החלק הראשון של הספר הזה הוא דבריה של רוח הקודש לכנסיות. הדברים האלה מייצגים את המעבר מסופו של עידן החסד לתחילתו של עידן המלכות, והם העדות הציבורית של רוח הקודש לכנסיות על בר האנוש. הדברים האלה גם מגשימים את הפסוק מספר ההתגלות, "מי אשר אוזן לו ישמע את אשר הרוח אומרת לקהילות". זו העבודה שאלוהים החל בעידן המלכות. החלק השני של הספר הזה הוא הַדברים שאמר בר האנוש באופן אישי לאחר שהוא התגלה באופן רשמי. הם כוללים תוכן עשיר ממספר סוגים של אמירות ודברים כגון נבואה, גילוי תעלומות ואורח החיים. יש חיזויים באשר לעתיד המלכות, גילויים של התעלומות באשר לתוכנית ניהולו של אלוהים, ניתוחים של טבע האדם, דברי תוכחה ואזהרה, שיפוטים חמורים, דברי נחמה כנים, דיונים בחיים, דיונים בהיווכחות וכו'. בסיכומו של עניין, מה שיש לאלוהים, מה שאלוהים הינו וטבעו של אלוהים מבוטאים כולם בעבודתו של אלוהים ובדבריו. מובן שכאשר אלוהים הופך לבשר ודם הפעם, עבודתו היא לבטא את טבעו, בעיקר באמצעות הטלת ייסורים ובאמצעות שיפוט. על בסיס הדברים האלה, הוא נותן לאדם אמת רבה יותר וחושף דרכים רבות יותר לנוהג, ובכך הוא משיג את מטרתו לכבוש את האדם ולהושיע אותו מטבעו המושחת. זה מה שעבודתו של אלוהים בעידן המלכות טומנת בחובה. האם אתם רוצים להיווכח בעידן החדש? האם אתם רוצים להיפטר מהטבע המושחת? האם אתם רוצים לזכות באמת נעלה יותר? האם אתם רוצים לראות את פניו האמיתיים של בר האנוש? האם אתם רוצים לחיות חיים שאינם לריק? האם אתם רוצים שאלוהים יהפוך אתכם למושלמים? אם כך, איך תקדמו בברכה את שובו של ישוע?
הערות שוליים:
א. בטקסט המקורי נכתב "באשר לשאלה."

2/19/2019

אנחתו של האל הכול יכול

יש סוד אדיר בלבכם. אתם לעולם לא יודעים שהוא שם משום שאתם חיים בעולם ללא אור מאיר. השטן שבה את לבכם ואת רוחכם. החשכה מכסה את עיניכם. אתם לא יכולים לראות את השמש ברקיע או את הכוכב המנצנץ בלילה. אוזניכם סתומות בדברי הונאה ואתם לא שומעים את קולו הרועם של יהוה או את צלילם של המים הגועשים מכס המלכות. איבדתם את כל מה שהיה אמור להיות שלכם ואת כל מה שהאל הכול יכול העניק לכם. נכנסתם לים אינסופי של מרירות, ללא כוח להימלט וללא סיכוי להינצל – אתם רק תיאבקו ותנועו אנה ואנה... מרגע זה, נגזר עליכם לסבול את הייסורים שממיט השטן, להיות מרוחקים מאוד מברכותיו של האל הכול יכול, מחוץ להישג ידה של תמיכתו של האל הכול יכול, ואתם תצאו לדרך ללא מוצא. מיליון צעקות בקושי משפיעות על לבכם ועל רוחכם. אתם ישנים עמוק בידי השטן, שפיתה אתכם אל המישור חסר הגבולות, שאין בו כיוונים ואין בו תמרורים. מעתה ואילך, אתם נעדרים את הטוהר והתום המקוריים שלכם ואתם מתחילים להסתתר מטיפולו של האל הכול יכול. השטן מכוון את לבכם בכל עניין והופך לחייכם. אתם כבר לא מפחדים ממנו, כבר לא מתרחקים ממנו וכבר לא מפקפקים בו. במקום זאת, אתם מתייחסים אליו כאל אלוהים בלבכם. אתם מתחילים לקדש אותו, לעבוד אותו ולדבוק בו כאילו הייתם צלליתו, ואתם מתחילים להתמסר זה לזה בחיים ובמוות. אין לכם מושג מה מקורכם, מדוע אתם קיימים ומדוע אתם מתים. אתם רואים באל הכול יכול ישות זרה. אתם לא יודעים מה מקורו, וקל וחומר שאתם לא יודעים את כל מה הוא עשה למענכם. כל דבר ממנו הופך למאוס בעיניכם. אתם לא מוקירים את מתנותיו ולא יודעים את ערכן. אתם הולכים עם השטן, מהרגע שבו התחלתם לקבל אספקה מהאל הכול יכול. אתם והשטן חוצים אלפי שנים של סופה וסער. יחד איתו, אתם מתנגדים לאלוהים, שהיה המקור לחייכם. אתם לא מכים על חטא, וקל וחומר שאתם לא יודעים שהגעתם לנקודת האבדון. אתם שוכחים שהשטן פיתה אתכם וייסר אתכם, ואתם שוכחים את מקורכם. בדיוק כך, השטן פוגע בכם בהדרגה ברגע זה ממש. לבכם ורוחכם קהי חושים ורקובים. אתם כבר לא מתלוננים על מצוקתו של העולם, וכבר לא מאמינים שהעולם אינו צודק. אפילו כבר לא אכפת לכם מקיומו של האל הכול יכול. זאת משום שאתם סבורים שהשטן הוא אביכם האמיתי, ומשום שאתם כבר לא יכול להתרחק ממנו. זה הסוד בלבכם.

2/08/2019

המושיע כבר חזר על "ענן לבן"


ואפילו אם תפילות האדם מרגשות את השמיים, ישוע המושיע לא מתגלה למי שמאמין בו אך לא מכיר אותו.
"יהוה" הוא השם שהיה לי במהלך עבודתי בעם ישראל, ומשמעו אלוהיהם של בני ישראל (עמו הנבחר של אלוהים), שיכול לרחם על האדם, לקלל את האדם ולכוון את חייו של האדם. משמעו האל בעל העוצמה האדירה ומלא החוכמה. "ישוע" הוא עמנואל, ומשמעו קורבן החטאת המלא באהבה ובחמלה, אשר מושיע את האדם. הוא עשה את העבודה של עידן החסד, הוא מייצג את עידן החסד, והוא יכול לייצג רק חלק אחד מתוכנית הניהול. כלומר רק יהוה הוא אלוהיו של עם ישראל הנבחר, אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, אלוהי משה ואלוהי עם ישראל כולו. לכן בעידן הנוכחי, כל בני ישראל למעט שבט יהודה עובדים את יהוה. הם מעלים לו קורבנות על המזבח ומשרתים אותו, כשהם לבושים בגלימות כהונה במקדש. מה שהם מייחלים אליו הוא שיהוה ישוב ויופיע. רק ישוע הוא גואל האנושות. הוא קורבן החטאת שגאל את האנושות מחטא. כלומר שמו של ישוע בא מעידן החסד, והתקיים משום עבודת הגאולה בעידן החסד.שמו של ישוע התקיים כדי לאפשר לבני האדם בעידן החסד להיוולד מחדש ולזכות בישועה, וזהו שם מיוחד לגאולת האנושות כולה. על כן, שמו של ישוע מייצג את עבודת הגאולה ומסמל את עידן החסד. השם יהוה הוא שם מיוחד לעם ישראל שחי בכפוף לחוק. בכל עידן ובכל שלב בעבודה, שמי אינו חסר בסיס, אלא יש לו חשיבות ייצוגית: כל שם מייצג עידן אחד. "יהוה" מייצג את עידן החוק, והוא תואר הכבוד לאל שעם ישראל עבד. "ישוע" מייצג את עידן החסד, והוא שמו של אלוהי כל בני האדם שזכו לגאולה במהלך עידן החסד. אם האדם עדיין נכסף לבואו של ישוע המשיח במהלך אחרית הימים, ועדיין מצפה שהוא יבוא באותו צלם שהוא לבש בארץ יהודה, הרי שכל תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תיעצר בעידן הגאולה ולא תוכל להתקדם הלאה. יתר על כן, אחרית הימים לעולם לא תגיע, והעידן לעולם לא יגיע לקצו. זאת משום שישוע המושיע נועד רק לגאולתה וישועתה של האנושות. אימצתי את השם ישוע למען כל החוטאים בעידן החסד, וזה לא יהיה שמי כשאביא את כל האנושות לקצה. על אף שהשמות יהוה, ישוע והמשיח מייצגים כולם את רוחי, הם מסמלים את העידנים השונים בתוכנית הניהול שלי, והם לא מייצגים את כל כולי. השמות שבהם בני האדם על פני האדמה קוראים לי לא יכולים לבטא את כל טבעי ואת כל מהותי. הם בסך הכל שמות שונים שבהם אני נקרא במהלך עידנים שונים. על כן, כשיבוא העידן האחרון – העידן של אחרית הימים – שמי ישתנה שוב. לא אקרא יהוה, או ישוע, וקל וחומר שלא אקרא המשיח, אלא אקרא האל הכול יכול רב-העוצמה בכבודו ובעצמו, ובשם הזה אביא את העידן כולו לקצו. פעם נודעתי כיהוה. נקראתי גם המשיח, ופעם בני האדם קראו לי ישוע המושיע, משום שהם אהבו אותי וכיבדו אותי. אולם כיום אני לא יהוה או ישוע שבני האדם הכירו בימים עברו – אני האל שחזר באחרית הימים, האל שיביא את העידן לקצו. אני אלוהים עצמו שקם בקצווי ארץ, ששופע בכל טבעי ומלא סמכות, כבוד ותפארת. בני האדם מעולם לא באו איתי במגע, מעולם לא הכירו אותי, ומעולם לא הכירו את טבעי. מאז בריאת העולם ועד היום, איש לא ראה אותי. זה האל שמופיע במהלך אחרית הימים אך נסתר מבני האדם. הוא שוכן בקרב בני האדם באמת ובתמים, כמו השמש הבוערת והאש הלוהטת, והוא מלא עוצמה ושופע סמכות. אין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא אשפוט בדבריי, ואין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא יטוהר באש הלוהטת. בסופו של דבר, דבריי יברכו את כל האומות, ודבריי גם ינפצו את כל האומות לרסיסים. כך יראו כל בני האדם במהלך אחרית הימים שאני המושיע שחזר, שאני האל הכול יכול שכובש את כל האנושות, ושהייתי פעם קורבן החטאת של האדם. אולם באחרית הימים אני גם הופך ללהבות השמש ששורפות את הכל, ואני גם הופך לשמש הצדקה שחושפת את הכל. זו עבודתי באחרית הימים. בחרתי בשם הזה ואני ניחן בטבע הזה כדי שכל בני האדם יוכלו להבין שאני אל צודק, ושאני השמש הבוערת והאש הלוהטת. עשיתי זאת כדי שכולם יוכלו לעבוד אותי, את האל האמיתי היחיד, וכדי שהם יראו את פניי האמיתיים: אני לא רק אלוהיהם של בני ישראל, ואני לא רק הגואל – אני אלוהיהם של כל הברואים ברחבי השמיים, והארץ והמים.