רצון האל |התוצאה הסופית שאלוהים מכוון להשיג בעבודתו

כנסיית האל הכול יכול | התוצאה הסופית שאלוהים מכוון להשיג בעבודתו

I
בכה הרבה מעבודת האל,
כל אדם עם ניסיון אמת חש כלפיו יראת כבוד,
הנשגבת מהערצה.
שיפוטו וייסוריו
מגלים את טבעו לאנשים,
ולבם ירא מפניו.
עלינו לציית ולירוא פני האל,
כי טבעו והווייתו שונים מאלו של הנבראים,
נשגבים הם מהנבראים.‎
רק לאל שמורים, יראה וכניעה.

דבר אלוהים | חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ושיפוט

  כנסיית האל הכול יכול | דבר אלוהים | חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ושיפוט

כשפטרוס יוסר על ידי אלוהים, הוא התפלל: "אלי, סורר הוא גופי, ואתה מייסר אותי ושופט אותי. הייסורים והשיפוט שלך מסבים לי שמחה, ואפילו אם אינך רוצה בי, בשיפוטך אני רואה את טבעך הקדוש והצודק. כשאתה שופט אותי כדי שאחרים יראו בשיפוטך את טבעך הצודק, אני חש סיפוק. אם הדבר יכול לחשוף את טבעך ולאפשר לכל הבריות לחזות בטבעך הצודק, ואם זה יכול לזכך את אהבתי אליך כך שאוכל לזכות בתדמית של אדם צדיק, אזי טוב הוא שיפוטך, שכן כזה הוא רצונך הרחום. אני יודע שעדיין קיימת בי מרדנות רבה, ושאני עדיין לא ראוי להתייצב בפניך. רצוני הוא שתשפוט אותי עוד יותר, בין אם על ידי סביבה עוינת או על ידי תלאות קשות – אין זה משנה כיצד תשפוט אותי, יהיה לזה ערך רב עבורי. אהבתך כה עמוקה, ואני מוכן למסור עצמי לרחמיך ללא שום תלונות." זה הידע שזכה בו פטרוס לאחר שחווה את עבודתו של אלוהים, וזו גם עדות לאהבתו כלפי אלוהים. כיום, אתם כבר נכבשתם, אבל כיצד התבטא בכם כיבוש זה? יש שאומרים, "כיבושי הוא החסד העילאי והתרוממות הרוח העילאית שמעניק אלוהים. רק עכשיו מבין אני שחיי האדם ריקניים וחסרי חשיבות. החיים הם חסרי תכלית, אני מעדיף למות. על אף שהאדם מעביר את חייו בהתרוצצויות, בהולדת ילדים ובגידולם דור אחר דור, בסופו של דבר הוא נותר בלי כלום. היום, רק לאחר שנכבשתי בידי אלוהים, נוכחתי שאין ערך בחיים כאלה – אלו באמת חיים חסרי משמעות. אני יכול פשוט למות ולגמור עם העניין!" האם אנשים כאלה שנכבשו יכולים להתקבל לנחלתו של אלוהים? האם הם יכולים להוות דוגמה מייצגת או מודל לחיקוי? אנשים כאלה הם דוגמה לפסיביות, אין להם שום שאיפות, והם אינם שואפים להשתפר! על אף שהם נחשבים לאנשים שנכבשו, לא ניתן להביא אנשים פסיביים כאלה לידי שלמות. לקראת סוף חייו, לאחר שהוא הובא לידי שלמות, פטרוס אמר: "אלי! אם הייתי יכול לחיות עוד מספר שנים, הייתי רוצה להעמיק ולזכך את אהבתי אליך עוד יותר." ממש לפני שעמדו לצלוב אותו, פטרוס התפלל בלבו, "אלי! זמנך הגיע, הזמן שהועדת לי הגיע. אני חייב להיצלב עבורך, אני חייב לשאת בעדות הזו עבורך, וכולי תקווה שאהבתי יכולה לספק את דרישותיך ולהזדכך עוד יותר. היום, עצם העובדה שאני יכול למות למענך ולהיצלב למענך, מנחמת ומרגיעה אותי, שכן אין דבר יותר משביע רצון עבורי מאשר להיצלב למענך ולספק את רצונותיך ומאשר האפשרות להעניק לך את עצמי ולהקריב את חיי למענך. אלי! אתה כה חביב! אילו היית מתיר לי להמשיך לחיות, הייתי מוכן לאהוב אותך אפילו עוד יותר. כל עוד אני חי, אוהב אותך. הייתי רוצה לאהוב אותך יותר לעומק. אתה שופט אותי, מייסר אותי ומנסה אותי משום שאיני אדם צדיק, משום שחטאתי. וטבעך הצודק מתחוור לי עוד יותר. זו ברכה עבורי, משום שאני מסוגל לאהוב אותך יותר לעומק ומשום שאני מוכן לאהוב אותך בצורה זו גם אם אינך אוהב אותי. אני מוכן לחזות בטבעך הצודק, שכן זה מאפשר לי עוד יותר לחיות חיים בעלי משמעות. אני מרגיש שלחיי כעת יש יותר משמעות משום שנצלבתי למענך, ולמות למענך זה דבר משמעותי. למרות זאת, אני עדיין לא מרגיש שבע רצון, שכן אני יודע מעט מאוד אודותיך, אני יודע שאיני מסוגל לספק את רצונותיך בשלמות, וכן שלא השבתי לך מספיק כגמולך. בחיי, לא הייתי יכול להשיב לך את כל-כולי – אני מאוד רחוק מכך. בעודי מביט לאחור על הרגע הזה, אני מרגיש שאני חייב לך רבות, ולרשותי עומד רק הרגע הזה כדי לכפר על כל טעויותיי ועל כל האהבה שלא השבתי לך."

מוסיקה לחיים | האל מתייחס לאדם כאל היקר לו מכל

כנסיית האל הכול יכול | האל מתייחס לאדם כאל היקר לו מכל

I
האל ברא האדם,
בין אם האדם מושחת הוא
או הולך אחריו,
האל נוצר האדם, כיקיר ליבו,
ואפשר לומר, כקרוב יקר.
אין האדם משחק עבורו.
II
הוא הבורא והאדם בריאתו.
נדמה שהדרגה שונה,
אך מעשיו של האל עולים מעל ומעבר ליחסים ביניהם.
האל אוהב אדם, דואג לו ומפגין דאגת אמת.
ללא מנוחה, הוא נותן לאדם,
לא מרגיש שעבודתו עודפת,
ולא צריך תודות על כך.
III
הוא לא חש שלהציל האדם,
לספק צרכיו ולתת לו הכל
זו מחווה גדולה לאדם.
זו רק הדרך שלו,
מהותו, מה שיש לו ומה שהוא,
מספק לאדם ונותן לו בסתר.
כל שיקבל ממנו האדם,
לא ידרוש האל תודה,
זה קבוע במהותו.
זהו טבעו של האל.

מתוך ״המשך של הדבר מופיע בבשר״

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

קול אלוהים | האם עבודתו של אלוהים פשוטה כפי שהאדם חושב?

כנסיית האל הכול יכול | האם עבודתו של אלוהים פשוטה כפי שהאדם חושב?

כבני אדם שמאמינים באלוהים, עליכם להבין שכאשר אתם מקבלים כיום את עבודתו של אלוהים באחרית הימים ואת כל העבודה של תוכניתו של אלוהים עבורכם, אלוהים למעשה מעניק לכם התעלות וישועה. כל עבודתו של אלוהים בתבל כולה התמקדה בקבוצת בני האדם הזו. אלוהים הקדיש לכם את כל מאמציו והקריב את הכול למענכם. הוא השיב לעצמו ונתן לכם את כל העבודה של רוח האל ברחבי תבל. זו הסיבה שאני אומר שאתם בני המזל. יתר על כן, הוא העביר את כבודו אליכם מעם ישראל, עמו הנבחר, כדי להגשים לגמרי את מטרת תוכניתו באמצעות קבוצת בני האדם שאתם שייכים לה. לפיכך, אתם אלה שיקבלו את ירושתו של אלוהים, ויתרה מזאת, אתם תהיו יורשי כבודו של אלוהים. אולי אתם זוכרים את המילים האלה: "כי סבלנו הקל, שהוא רק לרגע, יביא לנו כבוד עולמים גדול במאוד מאוד." בעבר, כולכם שמעתם את האמרה הזאת, אך איש מביניכם לא הבין את משמעותן האמיתית של המילים. כיום, אתם יודעים היטב את המשמעות האמיתית שהן טומנות בחובן. המילים האלה הן מה שאלוהים ישיג באחרית הימים. והן יושגו על בני האדם שהתנין הגדול האדום כאש אמלל בארץ שבה הוא שוכן. התנין הגדול האדום כאש רודף את אלוהים והוא אויבו של אלוהים, ולכן בארץ הזו, בני האדם שמאמינים באלוהים חשופים להשפלה ולרדיפה. זו הסיבה שהמילים האלה יהפכו למציאות בקרב קבוצת בני האדם שאתם שייכים לה. היות שהעבודה מתבצעת בארץ שמתנגדת לאלוהים, כל עבודתו נתקלת במחסומים יוצאי דופן, והגשמתה של רבים מדבריו מתעכבת. לפיכך, בני אדם מזוככים בזכות דברי האל. גם זה יסוד של סבל. ביצוע עבודתו של אלוהים בארצו של התנין הגדול והאדום כאש מפרך ביותר, אך דווקא באמצעות הקשיים האלה, אלוהים מבצע שלב בעבודתו שמגשים את חוכמתו ואת מעשיו המופלאים. אלוהים מנצל את ההזדמנות הזאת כדי להשלים את קבוצת בני האדם הזו. עקב הסבל, האיכות וכל הטבע השטני של בני האדם בארץ הטמאה הזו, אלוהים עושה את עבודת הטיהור והכיבוש שלו כדי לזכות בכבוד וכדי לזכות בבני האדם שנושאים עדות על מעשיו. זו המשמעות המלאה של כל הקורבנות שאלוהים הקריב למען קבוצת בני האדם הזו. כלומר אלוהים עושה את עבודת הכיבוש רק באמצעות מתנגדיו. לפיכך, רק כך כוחו האדיר של אלוהים יכול לבוא לידי ביטוי. במילים אחרות, רק תושבי הארץ הטמאה ראויים לרשת את כבודו של אלוהים, ורק זה יוכל להבליט את עוצמתו האדירה של אלוהים. זו הסיבה שאני אומר שכבודו של אלוהים מושג בארץ הטמאה ומתושביה. זה רצונו של אלוהים. הדבר דומה לשלב עבודתו של ישוע. הוא יכול היה לזכות בכבוד רק בקרב הפרושים שרדפו אותו. אלמלא הרדיפה הזו ובגידתו של יהודה איש קריות, ישוע לא היה מושם ללעג ולשמצה, ולבטח לא היה נצלב, ולפיכך הוא לעולם לא יכול היה לזכות בכבוד. בכל מקום שבו אלוהים עובד בכל עידן, ובכל מקום בו הוא עושה את עבודתו בהתגלמותו כבשר ודם, הוא זוכה בכבוד וזוכה בבני האדם שהוא מתכוון לזכות בהם. זו תוכנית העבודה של אלוהים, וזה הניהול שלו.

כנסיית האל הכול יכול | בעמקי החורף

כנסיית האל הכול יכול | בעמקי החורף

שמה שיאו לי. היא מאמינה באלוהים זה למעלה מעשור. בחורף 2012 היא נעצרה בקהילה על ידי המשטרה הקומוניסטית הסינית. במהלך החקירה, השוטרים חזרו ושידלו, איימו, היכו ועינו אותה כדי לפתות אותה לגלות את מיקומם של מנהיגי הכנסייה וכספיה, ובכך לבגוד באלוהים. בלילה קפוא אחד, כשהטמפרטורה היתה עשרים מעלות מתחת לאפס, השוטרים הפשיטוה בכוח מכל בגדיה, הציפו אותה במי קרח, היכו אותה בהלם חשמלי באיבר מינה והשקו אותה בכפייה במי חרדל. היא סבלה עינויים ברוטליים והשפלה שמעבר לכל דמיון. במהלך החקירה היא הרגישה פגועה ומושפלת. היא התפללה נואשות לאלוהים שוב ושוב. דברי אלוהים האירו את עיניה והנחו אותה ברגע הנכון. לאחר ששאבה אמונה ועוצמה מדברי אלוהים, היא התגברה על העינויים הפראיים וההתעללות השטנית ונתנה עדות נפלאה ומהדהדת. כמו תפרחת שזיף של חורף, היא הפגינה חיוּת עמידה בכך שפרחה בגאווה נוכח מצוקה קשה, והפיצה ניחוח מענג...

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

כנסיית האל הכול יכול | למי אתם נאמנים?

כנסיית האל הכול יכול | למי אתם נאמנים?

כל יום שאתם עוברים כעת חיוני וחשוב מאוד לייעודכם ולגורלכם, לכן עליכם להוקיר את כל מה שיש לכם וכל דקה שחולפת. עליכם להפיק את המירב מהזמן שעומד לרשותכם כדי להשיג לעצמכם את הרווחים הגדולים ביותר כדי שלא תחיו את החיים הללו לשווא. אולי אתם חשים בלבול לנוכח הסיבה שאני אומר דברים אלו. למען האמת, איני מרוצה מהמעשים של איש מכם. זאת משום שהתקוות שהיו לי עבורכם לא מתקרבות למה שאתם עכשיו. לפיכך, אני יכול להביע זאת כך: כולכם עומדים על סף סכנה. קריאותיכם הקודמות לישועה ושאיפות העבר שלכם לעסוק בחיפוש האמת ולחפש את האור באות אל קצן. כך אתם מפצים אותי בסוף, דבר שמעולם לא ייחלתי לו. אין ברצוני לדבר בניגוד לעובדה, שכן אכזבתם אותי עד מאוד. אולי אינכם רוצים לסכם בכך את העניין ואינכם רוצים להכיר במציאות, אך עליי לשאול אתכם ברצינות: בכל השנים שחלפו, מה מילא את לבכם? למי לבכם נאמן? אל תאמרו ששאלתי באה באופן פתאומי מדי, ואל תשאלו אותי מדוע אני מציב שאלה זו בפניכם. עליכם לדעת את הדבר הבא: מכיוון שאני מכיר אתכם טוב מדי, דואג לכם ומקדיש את כל כולי למה שאתם עושים, אני מתשאל אתכם שוב ושוב ונושא קשיים מופלגים, ובתמורה מקבל זלזול והתרחקות קשים מנשוא. אתם כה רשלנים כלפיי. כיצד ייתכן שלא אדע על כך? אם אתם מאמינים שהדבר אפשרי, זה רק מוסיף להוכיח את העובדה שאינכם נוהגים בי בטוב לב. לכן אני אומר לכם שאתם משלים את עצמכם. כולכם כה מתוחכמים עד שאינכם יודעים מה אתם עושים. אם כן, כיצד תתנו בפניי דין וחשבון?

שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

כנסיית האל הכול יכול | שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

האדם מבין מעט את העבודה הנוכחית ואת העבודה העתידית, אך הוא לא מבין את היעד שהאנושות תבוא אליו. כברוא, על האדם למלא את חובתו של ברוא: על האדם להיות חסיד של אלוהים בכל אשר אלוהים עושה, ועליכם לפעול בכל דרך שאצווה עליכם. אתם לא יכולים לערוך סידורים בעצמכם, ואתם לא מסוגלים לשלוט בעצמכם – הכל צריך להיות נתון לחסדו של אלוהים, וידיו הן ששולטות בכל. אילו עבודתו של אלוהים הייתה מראש מספקת לאדם מטרה ויעד סופי ונפלא, ואילו אלוהים היה משתמש בכך כדי לשבות את לבו של האדם ולגרום לו להיות חסיד שלו – אם אלוהים היה חותם הסכם עם האדם – הרי שלא היה זה כיבוש ולא הכנת חיי האדם. אילו אלוהים היה משתמש במטרה כדי לשלוט באדם ולזכות בלבו, הרי שאלוהים לא היה הופך את האדם למושלם, ולא היה מסוגל לזכות באדם, אלא שהוא היה משתמש ביעד שלו כדי לשלוט בו. אין דבר שחשוב לאדם יותר מאשר יעדו הסופי והשאלה אם יש דבר טוב שאפשר לקוות לו. אילו קיבל האדם תקווה יפה במהלך עבודת הכיבוש, ואילו קיבל האדם יעד הולם שאליו ישאף לפני עבודת הכיבוש, לא זו בלבד שכיבוש האדם לא היה משיג את ההשפעה הרצויה, אלא שהדבר היה גם משנה את השפעת עבודת הכיבוש. כלומר, עבודת הכיבוש משיגה את התוצאה הרצויה באמצעות סילוק גורלו וסיכוייו העתידיים של האדם, שיפוט האדם על טבעו המרדני והמטת ייסורים על האדם. היא לא משיגה את השפעתה באמצעות חתימת הסכם עם האדם, כלומר על-ידי הענקת ברכות וחסד לאדם, אלא על-ידי חשיפת נאמנותו של האדם באמצעות גזלת חירותו וסילוק סיכוייו העתידיים. זוהי מהותה של עבודת הכיבוש. אילו ניתנה לאדם תקווה נהדרת מלכתחילה, ועבודת הייסור והשיפוט הייתה נעשית לאחר מכן, האדם היה מקבל על עצמו את הייסורים ואת השיפוט על סמך העובדה שיש לו סיכויים עתידיים, ובסופו של דבר, הברואים לא היו נשמעים לבורא ללא תנאים ולא היו עובדים אותו ללא תנאים. במצב כזה, היה מתקיים רק ציות עיוור, מתוך בורות, או שהאדם היה מציב לאלוהים דרישות מתוך עיוורון, ולכן לא ניתן היה לכבוש את לב האדם באופן מלא. כתוצאה מכך, אין בכוחה של עבודת כיבוש כזו להביא לכך שאלוהים יזכה באדם ולכך שהאדם יעיד על אלוהים. ברואים כאלה לא יוכלו למלא את חובתם ורק ינסו להתמקח עם אלוהים – זה לא יהיה כיבוש, אלא רחמים וברכה. הבעיה הגדולה ביותר עם האדם היא שהוא חושב אך ורק על גורלו וסיכוייו העתידיים, שהוא סוגד אליהם כאלילים. האדם עוסק בחיפוש אחר אלוהים לשם גורלו וסיכוייו העתידיים – הוא לא עובד את אלוהים משום אהבתו כלפי אלוהים. על כן, במהלך כיבוש האדם, יש לסלק את אנוכיותו של האדם, את חמדנותו ואת המחסומים הגדולים ביותר הניצבים בפני עבודתו את אלוהים. כך ניתן יהיה להשיג את ההשפעות הרצויות של כיבוש האדם. כתוצאה מכך, בכיבוש המוקדם ביותר של האדם, יש לטהרו תחילה משאיפותיו המופלגות ומחולשותיו החמורות ביותר, ובכך לחשוף את אהבתו של האדם לאלוהים ולשנות את הכרתו את החיים האנושיים, את השקפתו על אלוהים ואת משמעות קיומו. כך מטוהרת אהבתו של האדם כלפי אלוהים ולבו נכבש. אולם בגישתו של אלוהים כלפי כל ברואיו, הוא לא כובש לשם כיבוש בלבד. במקום זאת, אלוהים כובש כדי לזכות באדם למען כבודו של אלוהים, וכדי להשיב את דמותו המוקדמת ביותר והמקורית של האדם. אילו אלוהים היה כובש אך ורק כדי לכבוש, הייתה אובדת בכך חשיבותה של עבודת הכיבוש. כלומר, אם אלוהים היה מנער את חוצנו מהאדם לאחר שהוא כבש אותו, ונעשה אדיש לחייו ולמותו, זה לא היה ניהול האנושות, וכיבוש האדם לא היה למען ישועתו. לב לבה של עבודת הישועה היא אך ורק לזכות באדם לאחר כיבושו, ולהביאו בסופו של דבר אל יעד נפלא. רק בכך ניתן להשיג את המטרה, שהיא ישועת האדם. במילים אחרות, הציפיות היחידות שמקומן בלבם של כל הברואים הן שהאדם יגיע ליעד יפהפה ויבוא אל המנוחה, וזו העבודה שעל הבורא לעשות. אילו האדם היה עושה את העבודה הזו, היא הייתה מוגבלת מדי: היא הייתה מקדמת את האדם במידת מה, אך היא לא הייתה מסוגלת להביא אותו אל יעדו הנצחי. האדם לא מסוגל לקבוע את גורל האדם, והוא אף לא מסוגל להבטיח את סיכוייו ויעדו העתידיים של האדם. עם זאת, העבודה שאלוהים עושה היא שונה. היות שהוא ברא את האדם, אלוהים מנהיג אותו. היות שהוא מושיע את האדם, אלוהים יושיע אותו כליל ויזכה בו באופן מלא. היות שהוא מנהיג את האדם, אלוהים יביא אותו אל היעד הראוי לו. היות שהוא ברא את האדם ושהוא מנהל אותו, על אלוהים לשאת באחריות לגורלו ולסיכוייו העתידיים של האדם. זו העבודה שעושה הבורא. על אף שעבודת הכיבוש מוגשמת על-ידי טיהור האדם מסיכוייו העתידיים, בסופו של דבר יש להביא את האדם אל היעד הראוי לו, שאותו אלוהים הכין עבורו. הסיבה לכך שיש לאדם יעד ושגורלו מובטח היא בדיוק העובדה שאלוהים מכין אותו. כאן, היעד הראוי שבו מדובר אינו תקוותיו וסיכוייו של האדם שמהם הוא טוהר בימים עברו – יש הבדל בין השניים. הדברים שהאדם מקווה להם ועוסק בהם הם הכמיהות שלו בעיסוקו ברצונות הראוותניים של הבשר והדם ולא יעדו של האדם. לעומת זאת, הדברים שאלוהים הכין עבור האדם הם הברכות וההבטחות שהאדם מקבל לאחר שהוא מטוהר, שאותן הכין אלוהים לאדם לאחר בריאת העולם. הן לא נגועות בבחירותיו, השקפותיו, דמיונו או בשרו ודמו של האדם. היעד הזה לא הוכן עבור אדם מסוים – זהו מקום המנוחה המיועד לכלל האנושות, ולפיכך, זהו היעד הראוי ביותר עבור האנושות.