רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים

קראתי לרבים בעולם להיות לי לחסידים. ביניהם אלה שמשרתים ככמרים, אלה שמובילים, אלה שהם הבנים, אלה שמהווים את העם ואלה שמשרתים. אני מחלק אותם לקטגוריות השונות האלה על סמך הנאמנות שהם מפגינים כלפיי. לאחר שכל בני האדם יסווגו על פי סוגם, כלומר כשיתבהר אופיו של כל סוג אדם, אז אֶמנה כל אדם בקרב הסוג הראוי לו ואשים כל סוג במקום המתאים לו כדי שאוכל להגשים את מטרתי להושיע את האנושות. אחת-אחת, אני קורא לקבוצות של האנשים שברצוני להושיע לשוב לביתי, ואז אני מבקש מהם לקבל את עבודתי באחרית הימים. בו-בזמן אני מסווג בין בני האדם על פי סוג, ואז גומל או מעניש כל אחד מהם על פי מעשיו. אלה הם השלבים המרכיבים את עבודתי.

מי שלא תואם למשיח בוודאי מתנגד לאלוהים

כל בני האדם מבקשים לראות את ארשת פניו האמתיים של ישוע ושואפים להיות עמו. אני מאמין שאף לא אחד מהאחים והאחיות היו אומרים שאינם מוכנים לראות את ישוע או להיות עמו. לפני שתראו את ישוע, כלומר, לפני שתראו את אלוהים בהתגלמותו, יהיו לכם מחשבות רבות, למשל באשר למראהו של ישוע, לדיבורו, לאורח חייו וכן הלאה. עם זאת, כשתראו אותו באמת, מחשבותיכם ישתנו במהרה. מדוע? האם ברצונכם לדעת? בעוד שבהחלט לא ניתן להתעלם מחשיבתו של האדם, יהיה הרבה יותר בלתי נסבל לשנות את מהותו של המשיח. אתם מתייחסים אל המשיח כאל בן אלמוות, כאל חכם גדול, אך איש אינו מתייחס אליו כאל בן תמותה בעל מהות אלוהית. לפיכך, רבים מאלו הכמהים יום ולילה לראות את אלוהים הם למעשה אויבי אלוהים ואינם תואמים לו. האם אין זו עוולה מצדו של האדם? אפילו עתה אתם עדיין חושבים שאמונתכם ונאמנותכם מקנות לכם את הזכות לחזות בארשת פניו של המשיח, אך אני דוחק בכם להצטייד בדברים מוחשיים יותר! שכן בעבר, בהווה ובעתיד, רבים מאלו הבאים במגע עם המשיח כשלו; כולם ממלאים את תפקיד הפרושים. מה הסיבה לכישלונכם? הוא נובע בדיוק מכך שבמושגים שלכם ישנו אל נשגב, נערץ. אך האמת אינה על פי רצונו של האדם. לא רק שהמשיח אינו נשגב, אלא שהוא קטן במיוחד; לא רק שהוא אדם, אלא אדם רגיל; לא רק שאינו יכול לעלות השמיימה, הוא גם אינו יכול לנוע בחופשיות על פני האדמה. וכך בני אדם מתייחסים אליו כאל אדם רגיל; הם עושים כרצונם בקרבתו ומדברים אליו בהפקרות, וכל אותו הזמן ממתינים עדיין לבואו של "המשיח האמיתי". אתם מתייחסים אל המשיח שכבר בא כאל אדם רגיל ואל דבריו כאל דברי אדם רגיל. לפיכך, לא קיבלתם דבר מהמשיח, ובמקום זאת הוצאתם לאור את כיעורכם.

כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ

האם אתם רוצים לראות את ישוע? האם אתם רוצים לחיות עם ישוע? האם את רוצים לשמוע את הדברים שישוע אומר? אם כך, כיצד תקדמו בברכה את שובו של ישוע? האם אתם מוכנים לכך? באיזה אופן תקדמו בברכה את שובו של ישוע? אני סבור כי כל אח ואחות מחסידי ישוע רוצה לקבל את פניו בחום. אך האם חשבתם אם באמת תכירו את ישוע בשובו? האם תבינו באמת כל דבר שיאמר? האם באמת תקבלו ללא תנאים את כל העבודה שיעשה? כל מי שקרא את כתבי הקודש מודע לשובו של ישוע, וכל מי שקרא את כתבי הקודש מצפה בשקיקה לבואו. כולכם מתמקדים בבוא הרגע הזה, וכנותכם ראויה לשבח, ואמונתכם באמת ראויה לקנאה, אך האם אתם ערים לכך שעשיתם טעות חמורה? באיזה אופן ישוב ישוע? אתם מאמינים כי ישוע ישוב על גבי ענן לבן, אבל אני שואל אתכם: למה מתייחס הענן הלבן הזה? כשחסידים כה רבים של ישוע ממתינים לשובו, בקרב מי מן האנשים האלה ינחת? אם תהיו בין הראשונים שישוע ינחת בקרבם, האם לא ייראה הדבר בלתי הוגן בעליל בעיני אחרים? אני יודע שניחנתם בכנות רבה ובנאמנות לישוע, אך האם אי פעם פגשתם את ישוע? האם אתם מכירים את טבעו? האם אי פעם חייתם איתו? עד כמה אתם באמת מבינים אותו? יש שיאמרו כי דברים אלה מציבים אותם במצב לא נוח. הם יאמרו, "קראתי את כתבי הקודש במלואם כל כך הרבה פעמים. איך ייתכן שאינני מבין את ישוע? מילא טבעו – אני אפילו יודע באיזה צבע הבגדים שהוא אהב ללבוש. אתה מזלזל בי כשאתה אומר שאני לא מבין אותו, הלא כן?" אני מציע שלא תערערו בנוגע לסוגיות אלה. מוטב להירגע ולהפנות תשומת לב לשאלות הבאות: ראשית, האם אתם יודעים מהי מציאות ומהי תיאוריה? שנית, האם אתם יודעים מהי תפיסה ומהי האמת? שלישית, האם אתם יודעים מהו דמיון ומהי ממשות?

המושיע כבר חזר על "ענן לבן"

ואפילו אם תפילות האדם מרגשות את השמיים, ישוע המושיע לא מתגלה למי שמאמין בו אך לא מכיר אותו.

"יהוה" הוא השם שהיה לי במהלך עבודתי בעם ישראל, ומשמעו אלוהיהם של בני ישראל (עמו הנבחר של אלוהים), שיכול לרחם על האדם, לקלל את האדם ולכוון את חייו של האדם. משמעו האל בעל העוצמה האדירה ומלא החוכמה. "ישוע" הוא עמנואל, ומשמעו קורבן החטאת המלא באהבה ובחמלה, אשר מושיע את האדם. הוא עשה את העבודה של עידן החסד, הוא מייצג את עידן החסד, והוא יכול לייצג רק חלק אחד מתוכנית הניהול. כלומר רק יהוה הוא אלוהיו של עם ישראל הנבחר, אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, אלוהי משה ואלוהי עם ישראל כולו. לכן בעידן הנוכחי, כל בני ישראל למעט שבט יהודה עובדים את יהוה. הם מעלים לו קורבנות על המזבח ומשרתים אותו, כשהם לבושים בגלימות כהונה במקדש. מה שהם מייחלים אליו הוא שיהוה ישוב ויופיע. רק ישוע הוא גואל האנושות. הוא קורבן החטאת שגאל את האנושות מחטא. כלומר שמו של ישוע בא מעידן החסד, והתקיים משום עבודת הגאולה בעידן החסד.שמו של ישוע התקיים כדי לאפשר לבני האדם בעידן החסד להיוולד מחדש ולזכות בישועה, וזהו שם מיוחד לגאולת האנושות כולה. על כן, שמו של ישוע מייצג את עבודת הגאולה ומסמל את עידן החסד. השם יהוה הוא שם מיוחד לעם ישראל שחי בכפוף לחוק. בכל עידן ובכל שלב בעבודה, שמי אינו חסר בסיס, אלא יש לו חשיבות ייצוגית: כל שם מייצג עידן אחד. "יהוה" מייצג את עידן החוק, והוא תואר הכבוד לאל שעם ישראל עבד. "ישוע" מייצג את עידן החסד, והוא שמו של אלוהי כל בני האדם שזכו לגאולה במהלך עידן החסד. אם האדם עדיין נכסף לבואו של ישוע המשיח במהלך אחרית הימים, ועדיין מצפה שהוא יבוא באותו צלם שהוא לבש בארץ יהודה, הרי שכל תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תיעצר בעידן הגאולה ולא תוכל להתקדם הלאה. יתר על כן, אחרית הימים לעולם לא תגיע, והעידן לעולם לא יגיע לקצו. זאת משום שישוע המושיע נועד רק לגאולתה וישועתה של האנושות. אימצתי את השם ישוע למען כל החוטאים בעידן החסד, וזה לא יהיה שמי כשאביא את כל האנושות לקצה. על אף שהשמות יהוה, ישוע והמשיח מייצגים כולם את רוחי, הם מסמלים את העידנים השונים בתוכנית הניהול שלי, והם לא מייצגים את כל כולי. השמות שבהם בני האדם על פני האדמה קוראים לי לא יכולים לבטא את כל טבעי ואת כל מהותי. הם בסך הכל שמות שונים שבהם אני נקרא במהלך עידנים שונים. על כן, כשיבוא העידן האחרון – העידן של אחרית הימים – שמי ישתנה שוב. לא אקרא יהוה, או ישוע, וקל וחומר שלא אקרא המשיח, אלא אקרא האל הכול יכול רב-העוצמה בכבודו ובעצמו, ובשם הזה אביא את העידן כולו לקצו. פעם נודעתי כיהוה. נקראתי גם המשיח, ופעם בני האדם קראו לי ישוע המושיע, משום שהם אהבו אותי וכיבדו אותי. אולם כיום אני לא יהוה או ישוע שבני האדם הכירו בימים עברו – אני האל שחזר באחרית הימים, האל שיביא את העידן לקצו. אני אלוהים עצמו שקם בקצווי ארץ, ששופע בכל טבעי ומלא סמכות, כבוד ותפארת. בני האדם מעולם לא באו איתי במגע, מעולם לא הכירו אותי, ומעולם לא הכירו את טבעי. מאז בריאת העולם ועד היום, איש לא ראה אותי. זה האל שמופיע במהלך אחרית הימים אך נסתר מבני האדם. הוא שוכן בקרב בני האדם באמת ובתמים, כמו השמש הבוערת והאש הלוהטת, והוא מלא עוצמה ושופע סמכות. אין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא אשפוט בדבריי, ואין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא יטוהר באש הלוהטת. בסופו של דבר, דבריי יברכו את כל האומות, ודבריי גם ינפצו את כל האומות לרסיסים. כך יראו כל בני האדם במהלך אחרית הימים שאני המושיע שחזר, שאני האל הכול יכול שכובש את כל האנושות, ושהייתי פעם קורבן החטאת של האדם. אולם באחרית הימים אני גם הופך ללהבות השמש ששורפות את הכל, ואני גם הופך לשמש הצדקה שחושפת את הכל. זו עבודתי באחרית הימים. בחרתי בשם הזה ואני ניחן בטבע הזה כדי שכל בני האדם יוכלו להבין שאני אל צודק, ושאני השמש הבוערת והאש הלוהטת. עשיתי זאת כדי שכולם יוכלו לעבוד אותי, את האל האמיתי היחיד, וכדי שהם יראו את פניי האמיתיים: אני לא רק אלוהיהם של בני ישראל, ואני לא רק הגואל – אני אלוהיהם של כל הברואים ברחבי השמיים, והארץ והמים.

רעש שבעת הרעמים – הנבואה שבשורת המלכות תתפשט בכל קצוות תבל

אני פורס את עבודתי באומות הגויים. כבודי זוהר בכל קצוות תבל; רצוני מצוי בבני אדם ספורים שכולם מונהגים על ידי ועושים את משימות שאני מטיל. מעתה ואילך, אני נכנס לעידן חדש ומביא את כל בני האדם אל עולם אחר. בשובי ל"ארץ מולדתי", אני מתחיל חלק אחר מהעבודה שבתוכניתי המקורית, כדי שהאדם יצליח להכיר אותי יותר לעומק. אני מביט על התבל כולה ורואה שזה[א] זמן מתאים לעבודתי, ולכן נד אנה ואנה כדי לעשות את עבודתי החדשה באדם. אחרי הכל, זהו עידן חדש, ואני מביא עבודה חדשה, לקחת עוד בני אדם חדשים אל העידן החדש, ולהשליך הצדה עוד אנשים שאותם אסלק.

האדם יכול לזכות בישועה רק תחת ניהולו של אלוהים

כולם מרגישים שניהולו של אלוהים מוזר, מאחר שבני אדם חושבים שניהולו של אלוהים לא קשור באדם בשום אופן. הם חושבים שהניהול הזה הוא עבודתו של אלוהים לבדו, שהוא עניינו הפרטי של אלוהים, ועל כן האנושות מגלה אדישות כלפי ניהולו של אלוהים. כך הפכה ישועת האנושות למעורפלת ובלתי ברורה, וכעת היא אינה אלא רטוריקה ריקה מתוכן. על אף שהאדם הולך בעקבות אלוהים כדי לזכות בישועה ולהיווכח ביעד הנפלא, האדם לא מודאג כלל מהאופן שבו אלוהים מבצע את עבודתו. לאדם לא אכפת מה אלוהים מתכנן לעשות ומהו התפקיד שעליו למלא בתוכנית הזו כדי לזכות בישועה. כמה שהדבר טרגי! ישועת האדם היא חלק בלתי נפרד מניהולו של אלוהים ועל אחת כמה וכמה שלא ניתן להפריד בינה לבין תוכניתו של אלוהים. עם זאת, האדם לא מייחס כל חשיבות לניהולו של אלוהים ולכן הוא מתרחק מאלוהים יותר ויותר. כתוצאה מכך, הולך וגדל מספר בני האדם שהופכים לחסידים של אלוהים שאינם יודעים דברים הקשורים הדוקות לישועתו של האדם, כגון מהי הבריאה, מהי האמונה באלוהים, כיצד יש לעבוד את אלוהים וכן הלאה. אם כן, בשלב הזה, עלינו לנהל שיחה על ניהולו של אלוהים כדי שכל חסיד ידע בבירור את חשיבות ההליכה בעקבות אלוהים והאמונה בו. הם גם יוכלו לבחור באופן מדויק יותר את הנתיב שבו עליהם לצעוד במקום ללכת בעקבות אלוהים אך ורק כדי לזכות בברכות, או להימנע מאסון או להצליח.

התבוננות בהופעתו של אלוהים במשפטו ובייסוריו

בדומה למאות מיליוני חסידים אחרים של אדוננו ישוע המשיח, אנחנו מצייתים לחוקים ולדברות של כתבי הקודש, נהנים מחסדו השופע של אדוננו ישוע המשיח ומתאספים, מתפללים, מהללים ומשרתים בשם אדוננו ישוע המשיח – ואת כל אלה אנחנו עושים תחת עינו הפקוחה והגנתו של אלוהים. לעתים תכופות אנחנו חלשים ולעתים תכופות אנחנו חזקים. אנחנו מאמינים שכל מעשינו עולים בקנה אחד עם משנתו של אלוהים. אם כן, מן הסתם אנחנו גם מאמינים שאנחנו הולכים בדרך ההישמעות לרצונו של האב שבשמיים. אנחנו כמהים לשובו של ישוע אדוננו, לביאתו המכובדת של ישוע אדוננו, לקץ החיים שלנו על פני האדמה, להופעת המלכות, ולכול מה שנחזה בספר ההתגלות: אדוננו מגיע, ומביא אסון, וגומל לצדיקים ומעניש את הרשעים, ומעלה למרומים את כל חסידיו, המברכים על חזרתו, לפגוש את אלוהים. בכל פעם שאנחנו חושבים על זה, אנחנו מתרגשים באופן בלתי נמנע. אנחנו אסירי תודה על כך שנולדנו באחרית הימים, ועל כך שהתמזל מזלנו להיות עדים לביאתו של אדוננו. הרדיפות שסבלנו היו בתמורה ל"כבוד עולם גדול במאוד מאוד"; איזו ברכה אדירה! לעתים קרובות, כל הכמיהה הזאת והחסד שמעניק לנו אדוננו הופכים אותנו לצלולים בתפילתנו, ומאחדים אותנו לעתים קרובות יותר. אולי בשנה הבאה, אולי מחר ואולי אפילו מוקדם יותר, כשהאדם לא יצפה לזה, פתאום יגיע אדוננו ויופיע בקרב קבוצת בני אדם שהמתינו לו בדריכות. כל אחד מאיתנו מתמודד עם רעהו ואיש לא רוצה להישאר מאחור, כדי להיות הקבוצה הראשונה שתחזה בהופעת אדוננו, להפוך לאחד מאלה שיילקחו. נתנו הכל, בכל מחיר, כדי שהיום הזה יגיע. אחדים ויתרו על מקום עבודתם, אחרים עזבו את משפחתם, אחרים התכחשו לנישואיהם, ואחרים תרמו את כל חסכונותיהם. איזו מסירות נטולת אנוכיות! כנות ונאמנות שכאלה הן ודאי גדולות מאלה של קדושים מתקופות העבר! מכיוון שאדוננו מעניק חסד לכל מי שהוא רוצה ומרחם על כל מי שהוא רוצה, אנחנו מאמינים שהמסירות וההשקעה שלנו כבר נגלו לעיניו. ובאותו אופן, גם תפילותינו הכנות כבר הגיעו לאוזניו, ואנחנו בטוחים כי אדוננו יגמול לנו על מסירותנו. יתרה מכך, אלוהים העניק לנו מחסדו עוד לפני שברא את העולם, ואיש לא ייקח מאיתנו את הברכות וההבטחות שאלוהים העניק לנו. כולנו עורכים תוכניות לעתיד ורואים זאת כמובן מאליו שהמסירות וההשקעה שלנו הם קלפי מיקוח או מניות, אשר יבטיחו את הילקחותנו כדי לפגוש את אדוננו. זאת ועוד: ללא כל היסוס, אנחנו מתיישבים על כס המלכות העתידי, מעל כל האומות והעמים, או מושלים כמלכים. לכל אלה אנחנו מתייחסים כדבר מובן מאליו, כדבר צפוי.