כיצד עליכם לגשת למשימתכם העתידית

האם אתם יכולים לבטא את טבעו של אלוהים של העידן הנוכחי באופן שיש לו חשיבות לעידן הזה? האם אתם יכולים לתאר בפירוט את טבעו של אלוהים, באמצעות האופן שבו חוויתם את עבודתו של אלוהים? כיצד אתם יכולים לתאר אותו כראוי, באופן נאות, כך שבני אדם אחרים יוכלו ללמוד על החוויות שלכם? כיצד תעבירו הלאה את התובנות והחוויות שלכם אל המאמינים העלובים, האומללים והאדוקים שרעבים וצמאים לצדק וממתינים לכם שתרעו אותם כצאן? אילו טיפוסים ממתינים שתרעו אותם? האם אתם יכולים להעלות בדעתכם? האם אתם מודעים לעול שאתם נושאים על כתפיכם, לשליחותכם ולאחריותכם? איפה תחושת השליחות ההיסטורית שלכם? כיצד תשרתו כמדריכים לעידן הבא? האם יש לכם תחושה חזקה של מדריכים? כיצד תסבירו את אדון הכל? האם הוא באמת אדון כל היצורים החיים וכל החומר בעולם? אילו תוכניות יש לכם להתקדמות של שלב העבודה הבא? כמה בני אדם מחכים לכם שתרעו אותם? האם המטלה שהוטלה עליכם כבדת משקל? בני האדם האלה אומללים, עלובים, עיוורים ואובדים המייללים בחשכה, "איפה הדרך?" כמה הם משתוקקים שהאור ירד אליהם כמו כוכב נופל ויפזר את כוחות החושך שדיכאו את בני האדם מזה שנים כה רבות. מי יודע באיזה קוצר רוח הם מייחלים לכך, ועד כמה הם משתוקקים לכך יומם ולילה? בני האדם האלה, אשר סובלים עמוקות, נותרים כלואים במרתפי החשכה, ללא תקווה להשתחרר, אפילו ביום שבו האור יאיר. מתי הם יפסיקו לבכות? הנפשות השבריריות האלה שמעולם לא זכו למנוח בהחלט סובלות מאוד. החבלים חסרי הרחמים וההיסטוריה הקפואה במקומה בודדו אותם. מי שמע אי-פעם את יללותיהם? מי ראה אי-פעם את פניהם האומללים? האם אי-פעם חשבתם כמה צער וחרדה שוכנים בלבו של אלוהים? כיצד הוא יכול לראות את האנושות התמימה שהוא ברא במו ידיו סובלת כאלה עינויים? אחרי הכל, האנושות היא אותם יצורים חסרי מזל שהורעלו. על אף שהם שרדו עד היום הזה, מי היה מעלה בדעתו שהשטן הרעיל אותם זה מכבר? האם שכחתם שאתם נמנים על הקורבנות? מתוך אהבתכם לאלוהים, אתם לא מוכנים לחתור להושיע את הניצולים? האם אתם לא מוכנים להתאמץ ככל יכולתכם כדי לגמול לאלוהים, שאוהב את האנושות כילדיו? כיצד אתם מפרשים את היותכם כלים המשתמשים את אלוהים כדי לחיות את חייכם יוצאי הדופן? האם אתם באמת נחושים ובטוחים מספיק כדי להביא לידי ביטוי חיים של אדם אדוק שמשרת את אלוהים?

עוד

כנסיית האל הכול יכול - ישועת הממלכה

חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ושיפוט חלק 1

כשפטרוס יוסר על ידי אלוהים, הוא התפלל: "אלי, סורר הוא גופי, ואתה מייסר אותי ושופט אותי. הייסורים והשיפוט שלך מסבים לי שמחה, ואפילו אם אינך רוצה בי, בשיפוטך אני רואה את טבעך הקדוש והצודק. כשאתה שופט אותי כדי שאחרים יראו בשיפוטך את טבעך הצודק, אני חש סיפוק. אם הדבר יכול לחשוף את טבעך ולאפשר לכל הבריות לחזות בטבעך הצודק, ואם זה יכול לזכך את אהבתי אליך כך שאוכל לזכות בתדמית של אדם צדיק, אזי טוב הוא שיפוטך, שכן כזה הוא רצונך הרחום. אני יודע שעדיין קיימת בי מרדנות רבה, ושאני עדיין לא ראוי להתייצב בפניך. רצוני הוא שתשפוט אותי עוד יותר, בין אם על ידי סביבה עוינת או על ידי תלאות קשות – אין זה משנה כיצד תשפוט אותי, יהיה לזה ערך רב עבורי. אהבתך כה עמוקה, ואני מוכן למסור עצמי לרחמיך ללא שום תלונות." זה הידע שזכה בו פטרוס לאחר שחווה את עבודתו של אלוהים, וזו גם עדות לאהבתו כלפי אלוהים. כיום, אתם כבר נכבשתם, אבל כיצד התבטא בכם כיבוש זה? יש שאומרים, "כיבושי הוא החסד העילאי והתרוממות הרוח העילאית שמעניק אלוהים. רק עכשיו מבין אני שחיי האדם ריקניים וחסרי חשיבות. החיים הם חסרי תכלית, אני מעדיף למות. על אף שהאדם מעביר את חייו בהתרוצצויות, בהולדת ילדים ובגידולם דור אחר דור, בסופו של דבר הוא נותר בלי כלום. היום, רק לאחר שנכבשתי בידי אלוהים, נוכחתי שאין ערך בחיים כאלה – אלו באמת חיים חסרי משמעות. אני יכול פשוט למות ולגמור עם העניין!" האם אנשים כאלה שנכבשו יכולים להתקבל לנחלתו של אלוהים? האם הם יכולים להוות דוגמה מייצגת או מודל לחיקוי? אנשים כאלה הם דוגמה לפסיביות, אין להם שום שאיפות, והם אינם שואפים להשתפר! על אף שהם נחשבים לאנשים שנכבשו, לא ניתן להביא אנשים פסיביים כאלה לידי שלמות. לקראת סוף חייו, לאחר שהוא הובא לידי שלמות, פטרוס אמר: "אלי! אם הייתי יכול לחיות עוד מספר שנים, הייתי רוצה להעמיק ולזכך את אהבתי אליך עוד יותר." ממש לפני שעמדו לצלוב אותו, פטרוס התפלל בלבו, "אלי! זמנך הגיע, הזמן שהועדת לי הגיע. אני חייב להיצלב עבורך, אני חייב לשאת בעדות הזו עבורך, וכולי תקווה שאהבתי יכולה לספק את דרישותיך ולהזדכך עוד יותר. היום, עצם העובדה שאני יכול למות למענך ולהיצלב למענך, מנחמת ומרגיעה אותי, שכן אין דבר יותר משביע רצון עבורי מאשר להיצלב למענך ולספק את רצונותיך ומאשר האפשרות להעניק לך את עצמי ולהקריב את חיי למענך. אלי! אתה כה חביב! אילו היית מתיר לי להמשיך לחיות, הייתי מוכן לאהוב אותך אפילו עוד יותר. כל עוד אני חי, אוהב אותך. הייתי רוצה לאהוב אותך יותר לעומק. אתה שופט אותי, מייסר אותי ומנסה אותי משום שאיני אדם צדיק, משום שחטאתי. וטבעך הצודק מתחוור לי עוד יותר. זו ברכה עבורי, משום שאני מסוגל לאהוב אותך יותר לעומק ומשום שאני מוכן לאהוב אותך בצורה זו גם אם אינך אוהב אותי. אני מוכן לחזות בטבעך הצודק, שכן זה מאפשר לי עוד יותר לחיות חיים בעלי משמעות. אני מרגיש שלחיי כעת יש יותר משמעות משום שנצלבתי למענך, ולמות למענך זה דבר משמעותי. למרות זאת, אני עדיין לא מרגיש שבע רצון, שכן אני יודע מעט מאוד אודותיך, אני יודע שאיני מסוגל לספק את רצונותיך בשלמות, וכן שלא השבתי לך מספיק כגמולך. בחיי, לא הייתי יכול להשיב לך את כל-כולי – אני מאוד רחוק מכך. בעודי מביט לאחור על הרגע הזה, אני מרגיש שאני חייב לך רבות, ולרשותי עומד רק הרגע הזה כדי לכפר על כל טעויותיי ועל כל האהבה שלא השבתי לך."

האם השילוש הקדוש קיים?

רק לאחר שהאמת של ישוע התגלמה בבשר ודם, האדם הבין זאת: אין זה רק האב שבשמיים אלא גם הבן ואף הרוח. זוהי התפיסה המקובלת שבה מחזיק האדם, שיש אל שכזה בשמיים: שילוש שהוא האב, הבן ורוח הקודש, כולם באחד. לאנושות כולה יש תפיסות כאלה: אלוהים הוא אל אחד, אך הוא מורכב משלושה חלקים, שכול המתבצרים באופן מצער בתפיסות המקובלות מחשיבים אותם כאב, הבן ורוח הקודש. רק שלושת החלקים האלה שהם אחד, כולם שייכים לאלוהים. ללא האב הקדוש, אלוהים לא היה שלם. בדומה לכך, לא היה אלוהים שלם ללא הבן או רוח הקודש. על פי תפיסתם, הם מאמינים כי האב לבדו או הבן לבדו אינם יכולים להיחשב לאלוהים. רק האב, הבן ורוח הקודש יחד יכולים להיחשב לאלוהים עצמו. כול המאמינים הדתיים, כולל כול חסיד וחסיד בקרבכם, מחזיקים באמונה זו. אולם באשר לשאלה אם אמונה זו נכונה, איש אינו יכול להסביר זאת, כי אתם שרויים תמיד בערפל של בלבול באשר לעניינים הקשורים לאלוהים עצמו. על אף שאלה הן תפיסות, אינכם יודעים אם הן נכונות או מוטעות, מפני שזוהמתם באופן מצער מדי בתפיסות דתיות. קיבלתם באופן עמוק מדי את התפיסות המקובלות האלה של הדת, והרעל הזה חלחל עמוק מדי לתוככם. לפיכך גם בעניין הזה נכנעתם להשפעה מזיקה זו, שכן השילוש הקדוש בפשטות אינו קיים. כלומר השילוש של האב, הבן ורוח הקודש בפשטות אינו קיים. כול אלה הן תפיסות מקובלות של האדם ואמונות שגויות של האדם. לאורך מאות רבות של שנים, האמין האדם בשילוש הזה, שהועלה באוב על ידי תפיסות במחשבתו של האדם, שהומצא על ידי האדם ושהאדם מעולם לא ראה קודם לכן. לכל אורך השנים הרבות האלה, היו גדולי רוח רבים שהסבירו את "משמעותו האמיתית" של השילוש הקדוש, אך הסברים כאלה על השילוש הקדוש כשלוש דמויות שונות בעלות מהות אחת, היו מעורפלים ולא ברורים, ואת כולם מבלבל "המבנה" של אלוהים. שום אדם דגול לא הצליח מעולם להציע הסבר יסודי. רוב ההסברים מניחים את הדעת במונחים של חשיבה הגיונית ועל הנייר, אך אין ולו אדם אחד שיש לו הבנה ברורה ומלאה של משמעות המושג. הסיבה לכך היא כי השילוש הקדוש הזה שהאדם מוקיר בלבו, בפשטות אינו קיים. שכן איש מעולם לא ראה את פניו האמיתיים של אלוהים ואיש לא היה בר-מזל דיו לעלות למשכנו של אלוהים לביקור, כדי לבדוק אילו פריטים נוכחים במקום שבו שוכן אלוהים, לקבוע בדיוק כמה עשרות אלפי או מאות מיליוני דורות יש ב"בית האלוהים" או לחקור כמה חלקים בדיוק מרכיבים את המבנה הפנימי של אלוהים. הדבר שאותו יש לבחון בעיקר הוא: גילם של האב והבן, וכן רוח הקודש, מראהו של כל אחד מהם, כיצד בדיוק התפצלו וכיצד הם נעשים לאחד. למרבה הצער, לאורך כול השנים הרבות האלה, לא היה ולו אדם אחד שהצליח לקבוע את אמיתות העניינים האלה. כולם בפשטות השערות, כי אין ולו אדם אחד שעלה אי-פעם השמיימה לביקור ושב עם "דוח חקירה" לכול האנושות כדי לדווח על האמת שבדבר לכול אותם מאמינים אדוקים ונלהבים המתעניינים בשילוש הקדוש. מובן שלא ניתן להאשים את האדם על כך שיצר תפיסות כאלה, שכן מדוע האב יהוה לא ביקש מהבן ישוע להתלוות אליו כשברא את האנושות? מוטב היה אילו בתחילה, נשאו כולם את השם יהוה. אם מוכרחים להטיל אשמה, יש להטילה על המעידה הרגעית של יהוה אלוהים, שלא קרא לבן ולרוח הקודש לבוא בפניו בעת הבריאה, אלא ביצע את עבודתו לבדו. אילו עבדו כולם יחד, האם לא היו נעשים לאחד? אילו מן ההתחלה ועד הסוף היה רק השם יהוה ולא השם ישוע מעידן החסד, או אילו עדיין היה מתקרא אז יהוה, האם לא היה נחסך מאלוהים הסבל שבחלוקה הזו על ידי האנושות? וודאי שאין להתלונן על יהוה בגלל כול זאת. אם מוכרחים להטיל אשמה, יש להטילה על רוח הקודש, שבמשך אלפי שנים המשיכה בעבודתה בשם יהוה, ישוע ואף רוח הקודש, כשהיא מבלבלת ומביכה את האדם כך שהאדם אינו יכול לדעת מיהו בדיוק אלוהים. אילו רוח הקודש עצמה היתה עובדת ללא דמות או צורה, ויתרה מזאת, ללא שם כמו ישוע, והאדם לא יכול היה לגעת בה ולא לראותה, אלא רק לשמוע את קולות הרעם, האם עבודה מסוג זה לא היתה מועילה יותר לאנושות? אם כך, מה אפשר לעשות כעת? תפיסותיו של האדם הצטברו ונעשו גבוהות כהר ורחבות כים, עד כדי כך שאלוהים של ימינו אינו יכול לשאת אותן עוד והוא אובד עצות לחלוטין. בעבר, כשהיו רק יהוה, ישוע, ורוח הקודש ביניהם, האדם היה כבר אובד עצות באשר לדרך שבה עליו להתמודד וכעת נוסף הכול יכול, שאף נאמר כי גם הוא חלק מאלוהים. מי יודע מי הוא ועם מי מהשילוש הקדוש היה מעורב או במי היה חבוי ובמשך כמה שנים? כיצד יכול האדם לשאת זאת? די היה בשילוש הקדוש לבדו כדי שיידרשו לאדם חיים שלמים על מנת להסבירו, אך כעת יש "אלוהים אחד בארבע דמויות". כיצד ניתן להסביר זאת? האם אתה יכול להסביר זאת? אחים ואחיות! כיצד האמנתם באל שכזה עד היום? אני מסיר בפניכם את הכובע. די היה לשאת את השילוש הקדוש, אולם כעת אתם מוסיפים להחזיק באמונה כה בלתי מעורערת באל האחד הזה בארבע דמויות. הפצירו בכם לצאת אך אתם מסרבים. לא יעלה על הדעת! אתם באמת משהו מיוחד! אדם יכול למעשה להרחיק לכת עד כדי כך שיאמין בארבעה אלים ויתייחס לכך בקלות ראש. האם אינכם חושבים שזהו נס? לא הייתי יכול לנחש שאתם מסוגלים לעשות נס גדול כל כך! אומר לכם את האמת, השילוש הקדוש אינו קיים בשום מקום בתבל. לאלוהים אין אב ואין בן, לא כול שכן מושג של כלי המשמש את האב והבן יחד: רוח הקודש. כול זה הוא האשליה הגדולה ביותר ובפשטות אינו קיים בעולם הזה! אולם גם לאשליה כזו יש מקור משלה והיא אינה חסרת בסיס לחלוטין, כי שכלכם אינו כה רפה ומחשבותיכם אינן חסרות היגיון, אלא הן הולמות ויצירתיות למדי, עד כדי כך ששום שטן אף אינו יכול לחדור אותן. חבל רק שהמחשבות האלה כולן אשליות ובפשטות אינן קיימות! לא ראיתם כלל את האמת הממשית. אתם רק משערים השערות ויוצרים תפיסות, ואחר כך ממציאים מכול אלה סיפור כדי לזכות במרמה באמונם של אחרים ובשליטה על בני האדם הטיפשים ביותר, שאין להם תבונה או היגיון, כדי שיאמינו ב"תורתכם כבעלי סמכות" הדגולה והמפורסמת. האם זוהי אמת? האם זהו אורח החיים שעל האדם לקבל? הכול שטויות! אף מילה אינה הולמת! לכול אורך השנים הרבות האלה, פיצלתם את אלוהים בדרך זו, לחלקים קטנים יותר ויותר בכול דור ודור, עד כדי כך שאל אחד פוצל בגלוי לשלושה אלים. ועכשיו בני האדם פשוט אינם מסוגלים לאחד את אלוהים לכלל מהות אחת, משום שפיצלתם אותו לחלקים קטנים מדי! לולא עבודתי המהירה בטרם יהיה מאוחר מדי, קשה לומר כמה זמן הייתם ממשיכים בדרך הזו במצח נחושה! להמשיך לפצל כך את אלוהים, כיצד ייתכן שהוא עדיין אלוהיכם? האם הייתם עדיין מזהים את אלוהים? האם הייתם עדיין שבים אליו? אילו הגעתי מאוחר יותר, רבים הסיכויים שהייתם שולחים את "האב והבן", יהוה וישוע, בחזרה לישראל וטוענים שאתם עצמכם חלק מאלוהים. למרבה המזל, אחרית הימים היא כעת. סוף סוף הגיע היום הזה שחיכיתי לו זמן רב, ורק לאחר שביצעתי שלב זה בעבודתי במו ידי, נעצר הפיצול שפיצלתם את אלוהים עצמו. לולא כן, הייתם מסלימים ואף ממקמים את השטנים שבקרבכם על מזבחות לפולחן. זוהי המומחיות שלכם! האמצעים שבהם אתם מפצלים את אלוהים! האם תמשיכו לעשות זאת כעת? אשאל אתכם: כמה אלים יש? איזה אל יביא לכם ישועה? האם האל הראשון, השני או השלישי הוא האל שאתם מתפללים אליו תמיד? במי מהם אתם מאמינים תמיד? האם זהו האב? או הבן? או שמא רוח הקודש? אמור לי במי אתה מאמין. על אף שאתה אומר בכול מילה שאתה מאמין באלוהים, הדבר שבו אתה מאמין למעשה הוא המוח שלך עצמך! בפשטות אין אלוהים בלבך! אולם במחשבותיך יש כמה "שילושים קדושים" כאלה! האם אינך מסכים?

שתי ההתגלמויות משלימות את משמעותה של ההתגלמות

לכל שלב של עבודה שנעשה על ידי אלוהים יש משמעות ממשית. כשישוע הגיע, הוא היה זכר, והפעם הוא נקבה. מתוך כך ניתן לראות שאלוהים ברא הן את הזכר והן את הנקבה למען עבודתו ואין אצלו הבחנה בין המינים. כשרוחו מגיעה, הוא יכול לעטות על עצמו כול גוף כרצונו והגוף הזה מייצג אותו. בין אם זה זכר או נקבה, שניהם מייצגים את אלוהים כול עוד זוהי התגלמותו בבשר ודם. אילו ישוע הגיע והופיע כנקבה, במלים אחרות, אילו נולדה מרוח הקודש בת ולא בן, היה שלב זה של עבודה מושלם בכול מקרה. אם כך, היה על זכר להשלים שלב זה של עבודה במקום זאת והעבודה היתה מושלמת בכול מקרה. העבודה הנעשית בשני השלבים הינה בעלת משמעות. אף אחת מהן אינה חוזרת על עצמה ואינה סותרת את השנייה. בזמן עבודתו, נקרא ישוע הבן היחיד, דבר המצביע על מין זכר. מדוע אם כן הבן היחיד אינו מוזכר בשלב זה? הסיבה לכך היא שצורכי העבודה דרשו שינוי במין, השונה ממינו של ישוע. אצל אלוהים אין הבחנה בין המינים. עבודתו נעשית כרצונו ואינה כפופה למגבלות כלשהן. היא חופשית במיוחד, אך לכל שלב יש משמעות ממשית. אלוהים התגלם פעמיים בבשר ודם ואין צורך לומר שהתגלמותו באחרית הימים היא הפעם האחרונה. הוא בא כדי לחשוף את כל מעשיו. אילו בשלב זה הוא לא היה מתגלם בבשר ודם כדי לעשות באופן אישי עבודה שהאדם יהיה עד לה, היה האדם מחזיק לנצח בתפיסה שאלוהים הוא רק זכר, ולא נקבה. בעבר, האמינו הכול שאלוהים יכול להיות רק זכר ושנקבה אינה יכולה להיקרא אלוהים, מפני שהכול ראו בגבר בעל סמכות ביחס לאישה. הם האמינו ששום אישה אינה יכולה לקבל על עצמה סמכות, אלא רק גבר. הם אף אמרו שהגבר הוא ראש לאישה ושעל האישה להישמע לגבר והיא אינה יכולה להתעלות עליו. כשנאמר בעבר כי הגבר הוא ראש לאישה, הדבר נאמר ביחס לאדם וחוה, שהנחש הוליך אותם שולל, ולא ביחס לגבר ולאישה שנבראו על ידי יהוה בראשית. על האישה כמובן להישמע לבעלה ולאהוב אותו, כפי שעל הגבר ללמוד לפרנס את משפחתו. אלה הם החוקים והצווים שקבע יהוה ושעל האנושות לציית להם בחייה על פני האדמה. יהוה אמר לאישה, "ואל-אישך, תשוקתך, והוא, ימשָׁל-בך". הדבר נאמר רק כדי שהאנושות (כלומר, הן הגבר והן האישה) תוכל לחיות חיים רגילים תחת ריבונותו של יהוה, כדי שלחיי האנושות יהיה מבנה והם לא יאבדו את סדרם. לכן קבע יהוה כללים מתאימים לדרך שבה על הגבר והאישה לפעול, אך הם התייחסו רק לכול הבריאה החיה על פני האדמה ולא להתגלמותו של אלוהים בבשר ודם. כיצד יכול אלוהים להיות זהה לבריאתו? דבריו כוונו רק לאנושות שנבראה על ידו. אלה היו כללים שנקבעו לגבר ולאישה כדי שהאנושות תוכל לחיות חיים רגילים. בראשית, כשיהוה ברא את האנושות, הוא יצר זכר ונקבה גם יחד. לפיכך התגלמותו בבשר ודם הובחנה אף היא לזכר או לנקבה. הוא לא הכריע את עבודתו על סמך הדברים שאמר לאדם וחוה. שתי הפעמים שבהן התגלם בבשר ודם נקבעו לחלוטין בהתאם לחשיבתו כאשר ברא את האנושות לראשונה. כלומר הוא השלים את עבודת שתי ההתגלמויות שלו על סמך הזכר והנקבה שלא הושחתו. אם האדם מיישם את הדברים שאמר יהוה לאדם וחוה שהנחש הוליכם שולל, על עבודת התגלמותו של אלוהים, האם לא היה גם על ישוע לאהוב את אשתו? האם אלוהים הוא עדיין אלוהים, אם כך? אם כן, האם הוא יכול להשלים את עבודתו? אם טעות היא שהתגלמותו של אלוהים בבשר ודם תהיה נקבה, האם לא היתה זו גם טעות גדולה כשאלוהים ברא את האישה? אם האדם עדיין מאמין שטעות היא שאלוהים יתגלם באישה, האם התגלמות ישוע, שלא התחתן ולפיכך לא יכול היה לאהוב את אשתו, לא היתה טעות באותה המידה כמו ההתגלמות הנוכחית? כיוון שאתה משתמש בדברים שיהוה אמר לחוה כדי למדוד את אמת התגלמותו של אלוהים היום, עליך להשתמש בדברי יהוה לאדם כדי לשפוט את האדון ישוע שהתגלם בבשר ודם בעידן החסד. האם השניים אינם זהים? כיוון שאתה שופט את האדון ישוע על פי הזכר שהנחש לא הוליכו שולל, אינך יכול לשפוט את אמת ההתגלמות היום על פי הנקבה שהנחש הוליכה שולל. הדבר אינו הוגן! אם תשפוט שיפוט כזה, הדבר מוכיח את חוסר ההיגיון שלך. כשיהוה התגלם פעמיים בבשר ודם, המין של גופו היה קשור לזכר ולנקבה שהנחש לא הוליך שולל. הוא התגלם פעמיים בבשר ודם בהתאם לזכר ונקבה אלה, שלא הולכו שולל על ידי הנחש. אל תחשוב שזכריותו של ישוע היתה זהה לזו של אדם, שהנחש הוליכו שולל. הוא אינו קשור אליו כלל, ושניהם זכרים בעלי אופי שונה. בוודאי לא ייתכן כי זכריותו של ישוע מוכיחה שהוא ראש רק לכול הנשים ולא לכול הגברים? האם הוא אינו מלך היהודים (כולל גברים ונשים כאחד)? הוא אלוהים עצמו, ולא רק ראש לאישה אלא ראש גם לגבר. הוא אדון כול הברואים וראש לכול הברואים. כיצד תוכל לקבוע שזכריותו של ישוע היא סמל לכך שהוא ראש לאישה? האין זה חילול הקודש? ישוע הוא זכר שלא הושחת. הוא אלוהים, הוא המשיח, הוא האדון. כיצד ייתכן שהוא זכר כמו אדם, שהושחת? ישוע הוא הגוף שלובשת רוח אלוהים הקדושה ביותר. כיצד אתה יכול לומר שהוא אל בעל זכריות כמו זו של אדם? אם כך הדבר, האם כול עבודתו של אלוהים לא היתה טעות? האם יהוה יכול היה לשלב בתוך ישוע את זכריותו של אדם, שהולך שולל? האם ההתגלמות הנוכחית אינה עבודה נוספת של אלוהים בהתגלמותו, שמינה שונה מזה של ישוע אך שדומה לו באופייה? האם אתה עדיין מעז לומר שאלוהים בהתגלמותו אינו יכול להיות נקבה, מפני שהיתה זו אישה שהנחש הוליך שולל לראשונה? האם אתה עדיין מעז לומר שמכיוון שהאישה היא הטמאה ביותר ומקור השחתתה של האנושות, לא ייתכן שאלוהים יתגלם בנקבה? האם אתה עדיין מעז לומר ש"האישה תישמע תמיד לגבר ולעולם לא תוכל לבטא או לייצג את אלוהים ישירות"? לא הבנת בעבר, האם כעת אתה יכול עדיין לחלל את קודש עבודתו של אלוהים, בייחוד התגלמותו של אלוהים בבשר ודם? אם אינך יכול לראות זאת בבירור, מוטב שתנצור את לשונך, שמא יתגלו טיפשותך ובורותך וייחשף כיעורך. אל תחשוב שאתה מבין הכול. אני אומר לך שלא די בכול אשר ראית וחווית כדי להבין ולו אלפית מתוכנית הניהול שלי. מדוע אם כן אתה כה יהיר? לא די במעט הכישרון ובידע המזערי שיש לך כדי שישמשו ולו בשנייה אחת מעבודתו של ישוע! כמה ניסיון יש לך למעשה? הדברים שראית וכול הדברים ששמעת בימי חייך, והדברים שדמיינת, מעטים הם מן העבודה שאני עושה ברגע אחד! מוטב שלא תיטפל לזוטות ותחפש פגמים. אין זה משנה עד כמה אתה יהיר, אתה עדיין ברוא, פחות מנמלה! כול תכולת בטנך קטנה מתכולת בטנה של נמלה! אל תחשוב כי מכיוון שחווית הרבה ונעשית בכיר, אתה יכול לדבר ולפעול בהתנשאות בלתי מרוסנת. האם חוויותיך ובכירותך אינן תוצאה של הדברים שאמרתי? האם אתה מאמין שהרווחת אותן בעבודתך ועמלך? היום אתה רואה את התגלמותי, וכתוצאה מכך יש לך השקפות כה עשירות, שמהן נובעות תפיסות אין ספור. לולא התגלמותי, אין זה משנה עד כמה כישרונותיך יוצאי דופן, לא היו לך תפיסות כה רבות. האם לא מתוך כך נבעו תפיסותיך? לולא הפעם הראשונה שבה התגלם ישוע בבשר ודם, מה היית יודע על ההתגלמות? האם לא בזכות הידע שלך על ההתגלמות הראשונה, אתה מעז לשפוט במצח נחושה את ההתגלמות השנייה? מדוע שתבחן אותה בקפידה במקום להיות חסיד ממושמע? נכנסת לתוך הזרם הזה ואתה בא בפני אלוהים בהתגלמותו. כיצד ניתן להתיר לך ללמוד? נאה לך ללמוד את ההיסטוריה המשפחתית שלך, אך אם אתה לומד את "ההיסטוריה המשפחתית" של אלוהים, כיצד יכול אלוהים של ימינו לאפשר לך לעשות זאת? האם אינך עיוור? האם אינך ממיט על עצמך בוז?

כל מי שלא מכיר את אלוהים מתנגד לאלוהים

לתפוס את התכלית של עבודת האל, את ההשפעה הרצויה על האדם, ואת רצונו של אלוהים מהאדם – זה מה שכל חסיד של אלוהים צריך לעשות. מה שחסר לכל בני האדם הוא הכרה של עבודתו של אלוהים. האדם לא תופס ולא מבין מהם בדיוק מעשיו של אלוהים באדם, מהי כל עבודתו של אלוהים, ומה רצון האל מאז בריאת העולם. הליקוי הזה לא מאפיין רק את כל העולם הדתי, אלא גם את כל בני האדם שמאמינים באלוהים. בבוא היום, כשתצליחו באמת לחזות באלוהים ולהבין את חוכמתו של אלוהים; כשתחזו בכל מעשיו של אלוהים ותכירו במה ששייך לאלוהים ובמה שאלוהים הנו; כשתחזו בשפע, בחוכמה, בפלא שלו ובכל עבודתו באדם – זו תהיה העת שבה תזכו באמונה מוצלחת באלוהים. כשנאמר שאלוהים הוא מקיף ושופע עד מאוד, מה הכוונה במילה מקיף? ומה הכוונה במילה שופע? אם אתם לא מבינים זאת, אתם לא יכולים להיחשב בני אדם שמאמינים באלוהים. מדוע אני אומר שבני אדם בעולם הדתי לא מאמינים באלוהים ושהם רשעים ששייכים לאותו סוג של השטן? אני אומר שהם רשעים מפני שהם לא מבינים את רצונו של אלוהים ולא רואים את חוכמתו. אלוהים לא חושף בפניהם את עבודתו בשום זמן. הם עיוורים שלא רואים את מעשיו של אלוהים. הם בני האדם שאלוהים נטש ושאלוהים לא מטפל בהם או מגן עליהם. יתרה מזאת, הם בני האדם שלא ניחנים בעבודתה של רוח הקודש. מי שאלוהים לא עושה בו את עבודתו הוא רשע שמתנגד לאלוהים. בני האדם שאני אומר שהם מתנגדים לאלוהים הם אלה שלא מכירים את אלוהים, שמכירים באלוהים במילים ריקות מתוכן אך לא מכירים אותו, שהם חסידים של אלוהים אך לא נשמעים לו, ושמתענגים על חסדו של אלוהים אך לא מסוגלים לשאת עליו עדות. אדם שלא מבין את התכלית של עבודתו של אלוהים ושל עבודתו של אלוהים באדם, לא יכול לתאום את לבו של אלוהים, ולא יכול לשאת עדות על לאלוהים. הסיבה לכך שהאדם מתנגד לאלוהים נובעת, מצד אחד, מטבעו המושחת של האדם, ומצד שני, מהבורות שיש לו לגבי אלוהים וחוסר ההבנה שלו את עקרונות עבודתו של אלוהים ואת רצונותיו מהאדם. שני ההיבטים האלה מתמזגים לכדי תולדות התנגדותו של האדם לאלוהים. בני אדם שרק החלו להאמין לאחרונה מתנגדים לאלוהים משום שההתנגדות הזו היא חלק מאופיים, ואילו בני אדם שמאמינים באלוהים מזה שנים רבות מתנגדים לו כתוצאה מחוסר הכרתם את אלוהים, בנוסף לטבעם המושחת. לפני שאלוהים התגלם כבשר ודם, ניתן היה לומר שהאדם מתנגד לאלוהים אם הוא ציית לצווים שקבע אלוהים בשמיים. לדוגמה, בעידן החוק, כל מי שלא שמר את המצוות יהוה נחשב כמי שמתנגד לאלוהים. כל מי שגנב את הזבחים ליהוה, וכל מי שהתנגד לבני האדם שיהוה אהב נחשב כמי שמתנגד לאלוהים ושסופו להיסקל למוות. כל מי שלא כיבד את אביו ואת אמו, וכל מי שהכה או קילל את הזולת נחשב כמי שלא שומר את המצוות. וכל מי שלא שמר את מצוות יהוה נחשב כמי שהתנגד לו. זה כבר לא היה המצב בעידן החסד. בתקופה הזו, כל מי שהתנגד לישוע נחשב כמי שמתנגד לאלוהים, וכל מי שלא נשמע לדברים שאמר ישוע נחשב כמי שמתנגד לאלוהים. בעידן הזה, הקביעה של "התנגדות לאלוהים" הפכה למובהקת יותר ולממשית יותר. בזמן שבו אלוהים לא התגלם כבשר ודם, הרף לשאלה אם בן אדם מתנגד לאלוהים היה אם הוא עבד והעריץ את אלוהים הנסתר שבשמיים. הגדרתה של "התנגדות לאלוהים" באותה עת לא הייתה כל כך ממשית, מכיוון שהאדם לא יכול היה לראות את אלוהים, להכיר את צלם האל או לדעת כיצד הוא עובד ומדבר. לאדם לא היו תפיסות לגבי אלוהים והוא האמין באלוהים באופן מעורפל, משום שאלוהים לא התגלה לאדם. לפיכך, ללא קשר לאופן שבו האדם האמין באלוהים בדמיונו, אלוהים לא גינה את האדם או ביקש הרבה מן האדם, משום שהאדם לא יכול היה לראות את אלוהים כלל. כשאלוהים מתגלם כבשר ודם ובא לעבוד בקרב בני האדם, כולם רואים את אלוהים ושומעים את דבריו, וכולם רואים את מעשיו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. בעת הזו, כל התפיסות האנושיות מתמוססות והופכות לקצף בלבד. באשר לבני האדם שרואים את אלוהים שהתגלם כבשר ודם, כל מי שממושמע בלבו לא יגונה, ואילו מי שמתנגד לאלוהים בכוונה תחילה ייחשב למתנגד של אלוהים. בני אדם כאלה הם צוררי משיח והם אויבים המתנגדים לאלוהים ברצון. בני האדם שיש להם תפיסות לגבי אלוהים אך נשמעים לו בשמחה לא יגונו. אלוהים מגנה את האדם על סמך כוונותיו ומעשיו, ולעולם לא על סמך מחשבותיו ודעותיו. אילו היה האדם מקבל גינוי על סמך זאת, איש לא היה יכול להימלט מידיו הזועמות של אלוהים. בני האדם שמתנגדים במכוון לאלוהים בהתגלמותו ייענשו על מרדנותם. התנגדותם המכוונת לאלוהים נובעת מתפיסותיו לגביו, שהן תוצר של האופן שבו הם מפריעים לעבודתו של אלוהים. בני אדם כאלה מתנגדים ביודעין והורסים ביודעין את עבודתו של אלוהים. לא רק שיש להם תפיסות לגבי אלוהים, אלא שהם עושים דברים שמפריעים לעבודתו. זו הסיבה שבני אדם כאלה יגונו. בני האדם שלא מפריעים במכוון לעבודה לא יגונו כחוטאים, משום שהם מסוגלים להישמע לאלוהים בכוונה ולא לגרום להפרעה או לשיבוש. בני אדם כאלה לא יגונו. עם זאת, לאחר שבני אדם חווים שנים רבות של עבודתו של אלוהים, אם הם עדיין מחזיקים באותן תפיסות לגבי אלוהים וממשיכים לא להצליח להכיר את עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, ולמרות שנות הניסיון הרבות שלהם, הם ממשיכים להחזיק בתפיסות רבות לגבי אלוהים ועדיין לא מסוגלים להכיר את אלוהים, הרי שאפילו אם הם לא גורמים לנזק עם התפיסות הרבות שלהם לגבי אלוהים, ואפילו אם התפיסות לא יוצאות החוצה, בני האדם האלה לא יכולים לשרת את עבודתו של אלוהים. הם לא מסוגלים להטיף את הבשורה או לשאת עדות על אלוהים. בני אדם כאלה הם לא-יוצלחים ואווילים. משום שהם לא מכירים את אלוהים ומשום שהם לא מסוגלים להשליך את תפיסותיהם לגבי אלוהים, אלוהים מגנה אותם. אפשר לנסח זאת כך: שכיח מאוד שבני אדם שרק החלו להאמין לאחרונה יחזיקו בתפיסות לגבי אלוהים, או לא יכירו אותו כלל, אך חריג שבני האדם שמאמינים מזה שנים רבות וחוו הרבה מעבודתו של אלוהים מחזיקים בתפיסות כאלה, וחריג על אחת כמה וכמה שבני אדם כאלה לא מכירים את אלוהים. אלוהים מגנה בני אדם כאלה כתוצאה ממצב חריג כזה. בני אדם חריגים כאלה הם לא-יוצלחים. אלה בני האדם שמתנגדים לאלוהים יותר מכל, ואשר נהנו לשווא מחסדו של אלוהים. בני האדם האלה יסולקו בסופו של דבר!

מי שטבעו אינו משתנה צורר את אלוהים

לאחר כמה אלפי שנות שחיתות, נעשה האדם אדיש וקהה חושים ונעשה לשד המתנגד לאלוהים, עד כדי כך שמרדנותו של האדם כלפי אלוהים תועדה בספרי ההיסטוריה, ואפילו האדם עצמו לא מסוגל לתת דין וחשבון מלאים על התנהגותו המרדנית. זאת משום שהשטן השחית את האדם עד עמקי נשמתו והוביל את האדם הרחק מדרך הישר, עד כדי כך שהאדם לא יודע לאן לפנות. גם היום, האדם עודנו בוגד באלוהים: כשהאדם רואה את אלוהים, הוא בוגד בו, וכשהוא לא יכול לראות את אלוהים, גם אז הוא בוגד בו. יש גם מי שלאחר שהיה עד לקללות אלוהים ולחרון אפו, בכל זאת בוגד בו. לכן אני אומר שההיגיון של האדם איבד את תפקידו המקורי, ושגם מצפונו של האדם איבד את תפקידו המקורי. האדם שאני מביט בו הוא חיה בדמות אדם – הוא נחש ארסי – ולא משנה כמה הוא מנסה להיראות מעורר רחמים אל מול עיני, לעולם לא אהיה רחמן כלפיו, מפני שאין לאדם יכולת הבחנה בין שחור ללבן ובין אמת לשקר. הגיון האדם נעשה כה אטום, אך הוא בכל זאת מבקש לקבל את ברכתי. אנושיותו כה נחותה, אך הוא בכל זאת רוצה להחזיק בריבונות של מלך. על מי הוא יכול למלוך, עם היגיון שכזה? איך הוא יכול לשבת על כס מלכות עם אנושיות כזו? אין ספק שאין לאדם בושה! הוא חדל אישים ויהיר! למי מכם שרוצה לקבל ברכות, אני מציע שימצא תחילה ראי ויתבונן בבבואתו המכוערת – האם יש לכם את מה שנדרש כדי למלוך? האם יש לכם פנים של אדם שיכול לקבל ברכות? לא חל אפילו שינוי קל בטבעכם, ולא הנהגתם שום דבר מן האמת, ובכל זאת אתם מייחלים לעתיד נפלא. אתם משלים את עצמכם! מאחר שהאדם נולד לתוך ארץ כה מזוהמת, החברה פגעה בו אנושות, הוא הושפע ממוסר פיאודלי, ולמד ב"מוסדות להשכלה גבוהה." החשיבה הנחשלת, המוסר המושחת, ההשקפה הנבזית על החיים, הפילוסופיה הנתעבת, הקיום חסר התוחלת, ואורח חייכם ומנהגיכם המושחתים – כל הדברים האלה פלשו באופן חמור לתוך לבו של האדם, חתרו תחת מצפונו והתקיפו אותו באופן חמור. כתוצאה מכך, האדם מרוחק עוד יותר מאלוהים ומתנגד לו עוד יותר. טבע האדם הולך ונעשה מרושע יותר מיום ליום, ואין ולו אדם אחד שיוותר מרצון על שום דבר למען אלוהים, אין ולו אדם אחד שיישמע לאלוהים מרצון, ויתרה מזאת, אין ולו אדם אחד שישאף מרצונו להופעת אלוהים. במקום זאת, בתחומו של השטן, האדם לא עושה דבר מלבד לחפש הנאות, והוא נכנע לשחיתות הבשר בארץ הרפש. גם כשאלה שחיים בחשיכה שומעים את האמת, לא עולה בדעתם להנהיג אותה, והם לא שואפים לחפש את אלוהים גם אם הם חזו בהופעתו. כיצד יכול להיות לאנושות כה מושחתת סיכוי כלשהו לישועה? כיצד יכולה אנושות כה מנוונת לחיות באור?

האם התעוררתם לחיים?

אחרי שתביאו לידי ביטוי אנושיות רגילה ותהפכו למושלמים, אף על פי שלא תהיו מסוגלים להתנבא או לדבר על תעלומות, תביאו לידי ביטוי צלם של בן אנוש ותחשפו אותו. אלוהים ברא את האדם, ולאחר מכן השטן השחית את האדם, וההשחתה הזו הפכה את בני האדם לגוויות. על כן, אחרי שתשתנו, תהיו שונים מהגוויות האלה. דברי האל הם אלה שמעניקים חיים לרוחותיהם של בני האדם וגורמים להן להיוולד מחדש, וכשרוחותיהם בני האדם ייוולדו מחדש, הם יתעוררו לחיים. המילה "גוויות" מתייחסת לגופות ללא רוח, לבני אדם שרוחם מתה. כשרוחותיהם של בני האדם מקבלות חיים, הן מתעוררות לחיים. הקדושים שדיברנו עליהם קודם, מתייחסים לבני האדם שהתעוררו לחיים, בני האדם שהיו נתונים להשפעתו של השטן אבל הביסו את השטן. העם הנבחר בסין סבל מהרדיפות האכזריות וחסרות האנושיות ומהתכסיסים של התנין הגדול האדום כאש, וכתוצאה מכך, נפשם של בני העם הייתה הרוסה והם איבדו כל אומץ לחיות. לפיכך, התעוררות רוחותיהם חייבת להתחיל ממהותם: על רוחם להתעורר בתוך מהותם, לאט-לאט. כשיבוא יום שבו הם יתעוררו לחיים, לא יהיו עוד משוכות, והכל יתקדם על מי מנוחות. כרגע לא ניתן להשיג זאת. רוב האנשים מביאים לידי ביטוי בעיקר אווירה של מוות. הם אפופים בהילה של מוות ויותר מדי דברים חסרים להם. דבריהם של חלק מבני האדם נושאים מוות, מעשיהם נושאים מוות, וכמעט כל מה שהם מביאים לידי ביטוי הוא מוות. אם בני האדם יישאו עדות על אלוהים כיום בפומבי, העבודה הזו לא תצליח, משום שהם עדיין לא התעוררו לגמרי לחיים, ומשום שיותר מדי מכם מתים. כיום, יש כאלה ששואלים מדוע אלוהים לא עושה אותות ומופתים כדי להפיץ במהרה את עבודתו בקרב אומות הגויים. בני אדם מתים לא יכולים לשאת עדות על אלוהים. בני אדם חיים יכולים לעשות זאת, אך רוב בני האדם כיום מתים. יותר מדי בני אדם חיים בכלוב של מוות. הם נתונים להשפעתו של השטן ולא מסוגלים לנצח – על כן, איך הם יוכלו לשאת עדות על אלוהים? איך הם יוכלו להפיץ את עבודת הבשורה?