שבח והלל | 'שבח ותודות לאלוהים לנצח'

מבוא

שבח והלל | 'שבח ותודות לאלוהים לנצח'

האל הכול יכול, המשיח של אחרית הימים,

מביע את האמת כדי לנקות את האנושות.

אנו נישאים אל אלוהים. איזו שמחה זו, ליהנות מדבריו.

אנו מתכנסים ומתפללים, משבחים את האל כאוות נפשנו. הבנת האמת משחררת אותנו.

דברי האל פותרים תעלומות – הם האמת

והם כובשים לחלוטין את ליבנו.

זו ברכה נדירה שאין בלתה,

לקבל מאלוהים את דרך חיי הנצח.

בעליצות רבה אנו שרים לנצח שירי הלל,

שבח והודיה לאל הכול יכול!

בדברי השיפוט של אלוהים יש סמכות ועוצמה.

נחשפת בהם האמת אודות השחיתות האנושית.

ההצלחה או הכישלון תלויים בדרך שבה האדם צועד חלק 2

פטרוס הפך למושלם באמצעות חוויית הטיפול והזיכוך. הוא אמר, "עליי לרצות את רצונו של אלוהים בכל עת. בכל מעשיי, אני רק שואף לרצות את רצונות של אלוהים, וגם אם יומטו עליי ייסורים, וגם אם אשפט, אני עדיין אשמח לעשות זאת". פטרוס הקדיש את כל כולו לאלוהים, ועבודתו, דבריו וכל חייו נועדו כולם לאהוב את אלוהים. הוא היה אדם שחיפש קדושה, וככל שהוא חווה יותר דברים, כך גדלה אהבתו לאלוהים בעומק לבו. פאולוס, לעומתו, עשה רק עבודה כלפי חוץ, ועל אף שגם הוא עבד קשה, מאמציו הוקדשו לעשיית עבודתו כראוי כדי לזכות בגמול. אילו הוא ידע שהוא לא יקבל גמול, הוא היה מפסיק לעבוד. לפטרוס היו חשובים אהבת האמת בתוך לבו והדברים המעשיים שניתן להשיג. לא היה אכפת לו אם הוא יקבל גמול – היה אכפת לו אם טבעו יכול להשתנות. לפאולוס היה אכפת מעבודה קשה, מעבודה ומסירות כלפי חוץ, ומהדוקטרינות שבני אדם רגילים לא חוו. לא היה אכפת לו כלל מהשינויים העמוקים בתוכו ומאהבת אמת כלפי אלוהים. החוויות של פטרוס נועדו להשיג אהבת אמת והכרה אמיתית. חוויותיו נועדו לזכות בקשר קרוב יותר עם אלוהים ולהביא לידי ביטוי דברים מעשיים בחייו. עבודתו של פאולוס נבעה ממה שישוע הטיל עליו, והיא נועדה להשיג את הדברים שהוא חפץ בהם, אך הדברים האלה לא היו קשורים לאופן שבו הוא הכיר את עצמו ואת אלוהים. עבודתו נועדה אך ורק להימנע מייסורים וממשפט. מה שפטרוס חיפש היה אהבה טהורה, ומה שפאולוס חיפש היה כתר הצדקה. פטרוס חווה שנים רבות של עבודת רוח הקודש, והוא הכיר את המשיח באופן מעשי, וכן הכיר את עצמו לעומק. משום כך, אהבתו לאלוהים הייתה טהורה. שנים רבות של זיכוך העצימו את האופן שבו הוא הכיר את ישוע ואת החיים, ואהבתו הייתה אהבה שלא תלויה בדבר – הייתה זו אהבה ספונטנית, והוא לא ביקש דבר בתמורה ולא קיווה לגמול. פאולוס עבד במשך שנים רבות, אך הוא לא הכיר את המשיח באופן מעמיק, והאופן שבו הוא הכיר את עצמו היה עלוב. פשוט לא הייתה לו אהבה למשיח, ועבודתו ומסלול צעידתו נועדו לאפשר לו לנוח על זרי הדפנה. הוא חיפש את הכתר המשובח ביותר, ולא את האהבה הטהורה ביותר. הוא לא חיפש באופן פעיל, אלא רק באופן פסיבי. הוא לא מילא את חובתו, אלא נאלץ לעסוק בחיפוש לאחר שעבודתה של רוח הקודש השתלטה עליו. משום כך, עיסוקו לא מוכיח שהוא היה ברוא אל כשיר. פטרוס היה ברוא האל הכשיר שמילא את חובתו. האדם חושב שכל מי שתורם לאלוהים צריך לקבל גמול, ושככל שהתרומה גדולה יותר, כך מובן יותר מאליו שאלוהים יראה את התורם בעין יפה. מהות השקפתו של האדם היא של עסקת חליפין, והוא לא שואף למלא את חובתו כברוא אל. מבחינתו של אלוהים, ככל שבני האדם מחפשים אהבת אמת לאלוהים וציות מוחלט לאלוהים, שפירושם גם שאיפה למלא את חובתם כברואי אל, כך הם יכולים יותר לזכות באישורו של אלוהים. השקפות של אלוהים הן לדרוש שהאדם יחזיר לעצמו את חובתו ומעמדו המקוריים. האדם הוא ברוא אל, לכן אסור לאדם לצאת מגבולותיו ולהציב דרישות לאלוהים, ועליו למלא את חובתו כברוא אל ולא יותר. הייעודים של פאולוס ופטרוס נמדדו לפי יכולתם למלא את חובתם כברואי אל, ולא לפי מידת תרומתם. ייעודיהם נקבעו על פי מה שהם חיפשו מההתחלה, ולא על פי כמות העבודה שהם עשו או האופן שבו בני אדם אחרים העריכו אותם. משום כך, שאיפת האדם למלא את חובתו כברוא אל היא הדרך להצלחה; חיפוש הדרך של אהבת אמת לאלוהים הוא הדרך הנכונה ביותר; שאיפת האדם לשינויים בטבעו הישן וחיפושו אחר אהבה טהורה לאלוהים הם הדרך להצלחה. דרך כזו להצלחה היא הדרך להחזרת החובה המקורית והמראה המקורי של ברוא אל. זו דרך החזרה, וזו גם המטרה של כל עבודתו של אלוהים מהראשית ועד התכלית. אם עיסוקו של האדם נגוע בדרישות אישיות ראוותניות וחשקים לא רציונליים, ההשפעה שהוא ישיג לא תשנה את טבעו. עיסוק כזה סותר את עבודת החזרה. אין ספק שזו לא עבודה שעושה רוח הקודש, לכן זו הוכחה שעיסוק כזה לא יקבל אישור מאלוהים. איזו חשיבות יש לעיסוק שלא יקבל אישור מאלוהים?

רק מי שהובא לידי שלמות יכול לחיות חיים בעלי משמעות

האמת היא שהעבודה הנעשית כעת היא כדי שבני האדם יזנחו את השטן, את אביהם הקדמון. כוונתם של כול השיפוטים על ידי הדבר, היא לחשוף את טבעה המושחת של האנושות ולאפשר לבני אדם להבין את מהות החיים. שיפוטים חוזרים ונשנים אלה חודרים כולם ללבבותיהם של בני האדם. כול שיפוט משפיע ישירות על גורלם ונועד לפצוע את לבם כדי שיוכלו לוותר על כול הדברים האלה וכך להכיר את החיים, את העולם המזוהם הזה, וכן את חוכמתו וכול יכולתו של אלוהים ואת האנושות הזו שהושחתה על ידי השטן. ככול שיש יותר ייסורים ושיפוט מסוג זה, כך יכול לבו של האדם להיפצע יותר ורוחו יכולה להתעורר יותר. לעורר את רוחם של בני אדם אלה, שהושחתו באופן קיצוני והולכו שולל באופן העמוק ביותר, היא מטרתו של שיפוט מסוג זה. לאדם אין רוח, כלומר רוחו מתה לפני זמן רב והוא אינו יודע שיש גן עדן, אינו יודע שיש אלוהים ובוודאי אינו יודע שהוא נאבק בתוך תהום המוות. כיצד יוכל לדעת שהוא חי בגיהינום הזה עלי אדמות? כיצד יוכל לדעת שגווייתו המרקיבה נפלה, בגלל השחתתה על ידי השטן, אל תוך שאול המוות? כיצד יוכל לדעת שכול דבר על פני האדמה נהרס ללא תקנה על ידי האנושות? וכיצד יוכל לדעת שהבורא ירד היום אל האדמה והוא מחפש קבוצה של בני אדם מושחתים שאותם יוכל להושיע? גם לאחר שהאדם חווה כול זיכוך ושיפוט אפשרי, מצפונו הקהה עדיין מתעורר אך בקושי וכמעט שאינו מגיב. האנושות מנוונת כל כך! על אף ששיפוט מסוג זה דומה לברד האכזר הנופל מן השמיים, הוא מועיל ביותר לאדם. לולא נשפטו בני האדם כך, לא היתה כול תוצאה והיה זה בלתי אפשרי לחלוטין להושיע בני אדם מתהום האומללות. לולא עבודה זו, היה קשה מאוד לבני אדם להגיח מן השאול, מפני שלבם מת לפני זמן רבו ורוחם נרמסה לפני זמן רב על ידי השטן. כדי להושיע אתכם, אתם ששקעתם במעמקי הניוון, יש צורך לקרוא אליכם נמרצות, לשפוט אתכם נמרצות, ורק אז יתעורר לבכם הקר כקרח. בשרכם, רצונותיכם המופרזים, החמדנות והתאוותנות שלכם, מושרשים בכם עמוק מדי. הדברים האלה שולטים בלבבכם באופן כה תמידי, עד שאתם חסרי אונים להשליך מעליכם את עול המחשבות הפיאודליות והמנוונות האלה. אינכם משתוקקים לשנות את מצבכם הנוכחי או להימלט מהשפעת החושך. אתם בפשטות כבולים על ידי הדברים האלה. גם אם אתם יודעים שחיים כאלה כואבים מדי ושעולם כזה חשוך מדי, בכול זאת אין ולו לאחד מכם האומץ לשנות חיים מסוג זה. אתם כמהים רק לחמוק מחיים אמיתיים מסוג זה, לשחרר את נשמותיכם מכור המצרף ולחיות בסביבה שלווה ומאושרת הדומה לגן עדן. אינכם מוכנים לשאת קשיים כדי לשנות את חייכם הנוכחיים ואינכם מוכנים לחפש בתוך שיפוט וייסור אלה את החיים שעליכם להיווכח בהם. במקום זאת אתם חולמים חלומות בלתי מציאותיים לחלוטין על אותו עולם יפה שמעבר לבשר. החיים שאליהם אתם משתוקקים הם חיים שאתם יכולים לזכות בהם ללא מאמץ ומבלי לסבול כול כאב. זהו דבר בלתי מציאותי לחלוטין! מפני שהדבר שלו אתם מקווים אינו להביא לידי ביטוי חיים בעלי משמעות כבשר ודם ולזכות באמת במהלך תקופת חיים, כלומר לחיות למען האמת ולהגן על הצדק. אין אלה חיים שהייתם מחשיבים כחיים זוהרים ומסנוורים. אתם חשים כי לא יהיו אלה חיים קסומים או בעלי משמעות. בעיניכם, לחיות חיים כאלה פירושו יהיה באמת "למכור את עצמכם בזול"! על אף שאתם מקבלים היום את הייסורים האלה, הדבר שאתם עוסקים בו בכל זאת אינו זכייה באמת או חיי אמת בהווה, אלא יכולת להיכנס לחיים של אושר מעבר לבשר, מאוחר יותר. אינכם מחפשים את האמת ולא מגינים עליה, ובהחלט אינכם קיימים למען האמת. אינכם עוסקים היום בהיווכחות, אלא חושבים ללא הרף שיבוא יום שבו תביטו בשמיים הכחולים ותזילו דמעות מרות, בציפייה כי תילקחו לשמיים. האם אינכם יודעים שחשיבה כזו כבר מנותקת מן המציאות? אינך חדל לחשוב שהמושיע בעל טוב הלב והחמלה האינסופיים יבוא ללא ספק באחד הימים כדי לקחת אותך עמו, אותך שנשאת קשיים וסבל בעולם הזה, ושהוא ינקום ללא ספק את נקמתך, על שדוכאת והפכת קורבן. האם אינך מלא חטא? האם אתה היחיד שסבל בעולם הזה? נפלת בעצמך לתחומו של השטן וסבלת, אך בכול זאת אתה זקוק לאלוהים כדי שינקום את נקמתך? מי שאינו מסוגל למלא את דרישותיו של אלוהים – האם הוא אינו אויבו של אלוהים? מי שאינו מאמין באלוהים בהתגלמותו - האם הוא אינו צורר המשיח? מה ערכם של מעשיך הטובים? האם הם יכולים למלא את מקומו של לב העובד את אלוהים? אינך יכול לקבל את ברכתו של אלוהים רק על ידי עשיית כמה מעשים טובים, ואלוהים לא ינקום את נקמת העוולות שסבלת רק מפני שהיית קורבן ודוכאת. מי שמאמין באלוהים, אולם אינו מכיר את אלוהים, אך עושה מעשים טובים – האם גם הוא אינו מיוסר? אתה רק מאמין באלוהים, רק רוצה שאלוהים יתקן את העוולות שסבלת וינקום את נקמתן, ויעניק לך מפלט מאומללותך. אך אתה מסרב לשים לב לאמת ואינך צמא להביא את האמת לידי ביטוי. עוד פחות מכך אתה מסוגל להימלט מן החיים הקשים והריקים האלה. במקום זאת, בשעה שאתה חי את חייך כבשר ודם וחיי החטא שלך, אתה מצפה לאלוהים שיתקן את אי-הצדק שאתה סובל ויפזר את הערפל מעל קיומך. כיצד הדבר אפשרי? אם האמת ברשותך, אתה יכול להיות חסיד של אלוהים. אם יש ברשותך הבאה לידי ביטוי, אתה יכול להוות ביטוי לדבר אלוהים. אם יש לך חיים, אתה יכול ליהנות מברכתו של אלוהים. מי שברשותו האמת יכול ליהנות מברכתו של אלוהים. אלוהים מבטיח תיקון למי שאוהב אותו בכול לבו בנוסף לנשיאת קשיים וסבלות, ולא למי שאוהב רק את עצמו ונפל טרף להונאותיו של השטן. כיצד ייתכן שיהיה טוב, במי שאינו אוהב את האמת? כיצד ייתכן שיהיה צדק, במי שאוהב רק את הבשר? האם צדק וטוב אינם מתייחסים במלואם לאמת? האם הם אינם שמורים למי שאוהב את אלוהים בלב שלם? מי שאינו אוהב את האמת ואינו אלא גווייה מרקיבה – האם כול האנשים האלה אינם מטפחים בתוכם רוע? כול מי שאינו מסוגל לחיות לפי האמת – האם אינו אויב האמת? ומה באשר לכם?

בנוגע לתארים וזהות חלק 1

אם ברצונך להיות ראוי לשימושו של אלוהים, עליך להכיר את עבודתו של אלוהים; עליך להכיר את העבודה שהוא עשה בעבר (בתנ"ך ובברית החדשה), ויתרה מזאת, עליך להכיר את עבודתו כיום. כלומר, עליך להכיר את שלושת שלבי עבודתו של אלוהים במהלך 6,000 שנה. אם אתה מתבקש להפיץ את הבשורה, לא תוכל לעשות זאת מבלי להכיר את עבודתו של אלוהים. בני אדם ישאלו אותך על כתבי הקודש, התנ"ך והדברים שאמר ועשה ישוע בזמנו. הם יאמרו, "האם האל שלכם אמר לכם את כול זה? אם הוא אינו יכול לומר לכם מה באמת מתרחש בכתבי הקודש, הוא אינו אלוהים; אם הוא יכול, נשתכנע". בתחילה, הרבה ישוע לדבר עם תלמידיו על התנ"ך. כול דבר שקראו היה מן התנ"ך; הברית החדשה נכתבה רק כמה עשורים לאחר שישוע נצלב. כדי להפיץ את הבשורה, עליכם לתפוס בעיקרון את האמת הפנימית של כתבי הקודש ואת עבודתו של אלוהים בישראל, כלומר העבודה שעשה יהוה. וכן עליכם להבין את העבודה שעשה ישוע. אלה הם הנושאים המעניינים יותר מכול את כול בני האדם, ואין להם הבנה של[א] שני שלבי העבודה האלה. בעת הפצת הבשורה, הניחו תחילה בצד את הדיבורים על עבודתה של רוח הקודש כיום. שלב העבודה הזה הוא מעבר להישג ידם, מפני שהדבר שבו אתם עוסקים הוא הדבר הנשגב מכול: הכרת אלוהים והכרת עבודתה של רוח הקודש, ודבר אינו נעלה יותר משני הדברים האלה. אם תדברו תחילה על הדברים הנשגבים, יהיה זה יותר מדי עבורם, כי איש מהם לא חווה עבודה כזו של רוח הקודש. אין לכך תקדים ולא קל לאדם לקבל זאת. חוויותיהם הן דברים ישנים מן העבר, עם עבודה של רוח הקודש מדי פעם. הם אינם חווים את עבודתה של רוח הקודש כיום ולא את רצונו של אלוהים כיום. הם עדיין פועלים על פי המנהגים הישנים, ללא אור חדש וללא דברים חדשים.

רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח

דרך החיים היא לא דבר שיכול להיות לכל אחד, ולא כל אחד יכול למצוא אותה בקלות. הסיבה לכך היא שהחיים יכולים לבוא רק מאלוהים – כלומר, רק אלוהים עצמו מחזיק במהות החיים, אין שום דרך חיים ללא אלוהים עצמו ולכן רק אלוהים הוא מקור החיים והמעיין הנובע הנצחי של מי החיים. מאז שהוא ברא את העולם, אלוהים עשה עבודה רבה בכל הנוגע לחיוניות של החיים, עשה עבודה רבה שמעניקה את החיים לאדם ושילם מחיר כבד כדי שהאדם יוכל לזכות בחיים. זאת משום שאלוהים עצמו הוא חיי נצח ואלוהים עצמו הוא הדרך שבה האדם קם לתחייה. אלוהים לעולם לא נעדר מלב האדם, והוא תמיד שוכן בקרב בני האדם. הוא הכוח המניע של חיי האדם, היסוד לקיום האדם ומשאב עשיר לקיומו של האדם החל מלידתו. הוא גרם לאדם להיוולד מחדש, והוא מאפשר לו לחיות בעוז בכל תפקידיו. הודות לעוצמתו ולכוח החיים שלו שלא דועך, חי האדם במשך דורות רבים שבמהלכם העוצמה של חיי אלוהים הייתה עמוד התווך של קיום האדם, שתמורתו אלוהים שילם מחיר שאף אדם רגיל לא שילם מעולם. כוח החיים של אלוהים גובר על כל עוצמה. יתרה מזאת, הוא עולה על כל עוצמה. חייו נצחיים, עוצמתו אדירה, ואף יציר נברא או כוח אויב לא יכול להתגבר בקלות על כוח החיים שלו. כוח החיים של אלוהים קיים ומקרין את אורו הבהיר, ללא קשר לזמן או למקום. חייו של אלוהים לעולם לא משתנים, גם נוכח התהפוכות שבשמיים ובארץ. הכל חולף אך חיי אלוהים נותרים, מפני שאלוהים הוא מקור קיומם ושורש קיומם של כל הדברים. חיי האדם מקורם באלוהים, קיום השמיים הוא בזכות אלוהים, וקיומה של הארץ נובע מעוצמת החיים של אלוהים. שום דבר בעל חיוניות לא יכול להתעלות על ריבונות אלוהים, ושום דבר בעל מרץ לא יכול להיחלץ מגבולות סמכותו של אלוהים. לכן על כל הבריות באשר הן לציית לריבונותו של אלוהים ולחיות תחת פיקודו של אלוהים. לכן איש לא יכול להימלט משליטתו.

3. מה טיב הבעיה בכך שהאדם לא יכיר באמת שמשיח מבטא? מה ההשלכות של כך שהאדם לא יתייחס למשיח כאל אלוהים?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"בזאת תכירו את רוח האל: כל רוח שמודה שישוע המשיח התגלם כבשר ודם נובעת מאלוהים, וכל רוח שלא מודה שישוע התגלם כבשר ודם לא נובעת מאלוהים. זו רוחו של צורר המשיח" (יוחנן א' ד' 2-3).

"כי רמאים רבים באו אל העולם, והם אינם מודים בכך שישוע המשיח התגלם כבשר ודם. זהו רמאי וצורר המשיח" (יוחנן ב' א' 7).

3. יש להכיר בהבדלים בין דרך ההכאה על חטא בעידן החסד ודרך חיי הנצח באחרית הימים.

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"ואם מישהו שומע את דבריי ולא מאמין בהם, אני לא שופט אותו, משום שלא באתי לשפוט את העולם, אלא להושיע את העולם. מי שדוחה אותי ולא מקבל את דבריי, יש מי שישפוט אותו. הדבר שאני אמרתי הוא שישפוט אותו ביום האחרון" (יוחנן י"ב 47-48).

"לא כל מי שאומר לי 'אדוני, אדוני' ייכנס למלכות שמיים, אלא רק מי שיעשה את רצון אבי שבשמיים" (מתי ז' 21).

2. מה ההבדל המהותי בין זכייה בישועה וישועה?

2. מה ההבדל המהותי בין זכייה בישועה וישועה?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"לא כל מי שאומר לי 'אדוני, אדוני' ייכנס למלכות שמיים, אלא רק מי שיעשה את רצון אבי שבשמיים'" (מתי ז' 21).

"...והייתם קדשים, כי קדוש אני" (ויקרא י"א 45).

דברי אלוהים רלוונטיים:

אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם, והוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים.

מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'

7. מדוע נאמר ששתי ההתגלמויות משלימות את חשיבות ההתגלמות?

7. מדוע נאמר ששתי ההתגלמויות משלימות את חשיבות ההתגלמות?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"כן הקרב המשיח פעם אחת לשאת חטא רבים. ופעם שנית יראה בלי חטא לישועה למחכים לו" (אל העברים ט 28).

"בראשית היה הדבר, והדבר היה עם אלוהים, והדבר היה אלוהים" (יוחנן א' 1).

דברי אלוהים רלוונטיים:

ההתגלמות הראשונה נועדה כדי לגאול את האדם מחטא באמצעות גופו של ישוע, כלומר הוא הושיע את האדם מן הצלב, אך הטבע השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. ההתגלמות השנייה לא נועדה עוד לשמש כקורבן חטאת, אלא כדי להושיע באופן מלא את מי שנגאל מחטא. הדבר נעשה כדי שמי שנמחל לו יוכל להיגאל מחטאיו, להיטהר באופן מלא ולהשיג שינוי בטבעו, וכך להשתחרר מהשפעת החושך של השטן ולשוב לעמוד בפני כס אלוהים. רק בדרך זו יכול האדם להתקדש באופן מלא. אלוהים החל בעבודת הישועה בעידן החסד, לאחר שעידן החוק בא אל סופו. רק באחרית הימים, כשאלוהים טיהר את האנושות באופן מלא על ידי עשיית עבודת השיפוט והייסור של האדם על מרדנותו, יסיים אלוהים את עבודת הישועה שלו וייווכח במנוחה.